תמיד הורים

הם הגיעו ביחד, זוג הורים בסביבות גיל ה 60 אנשים טובים, שהכאב והעייפות ניכרים על פניהם.

הם ישבו מולי, האב חפן את פניו בכף ידו והאם יושבת זקופה, עוטה על עצמה ארשת עניינית ומתחילה לירות לכיווני את העובדות.

והעובדות קשות יותר ויותר ככל שהסיפור מתבהר:

 

״ליאור שלנו, בן הזקונים האהוב והמוכשר שלנו, לקה בארוע מוחי קשה שעה שבילה בים עם חברים.

מצבו התדרדר משעה לשעה עד שנכנס לסדרת ניתוחים ולמאבק מפחיד בנסיון להציל את חייו.

שלושה ניתוחי ראש ליאורי עבר, עד שמצבו התייצב.

כשהוא מורדם ומונשם שכב במחלקה לטיפול נמרץ בשעה שאנו לא זזים ממיטתו ואשתו ובנו הקטן, בן השנתיים, ממתינים לו מפוחדים בבית.

 

אתה יוצא מהבית בבוקר לעוד יום רגיל ולא יכול לדמיין אפילו מה ממתין לך בהמשכו! בשניה השתנו לכולנו החיים״

 

לקחתי אויר והמשכתי להקשיב לה מתארת בכאב מדוייק את שלבי השיקום הקשה והארוך שעבר ליאור עד שחזר הביתה, לביתם של הוריו עם אשתו ובנו.

 

״ליאורי נשאר מוגבל בכל צד שמאל שלו הוא לא מדבר ונמצא בשגרת טיפול ושיקום אינטנסיבית כבר שנה״ היא ממשיכה לעדכן

״הנורא הוא שהיא, אשתו, נטשה!

לא פיסית, לכאורה היא עוד שם, נהנית מכל מה שאנו מעניקים להם – דיור חינם, אוכל, טיפול בליאור, בנכד, הכל ! והיא, היא באיזה סרט משלה, שלנו ולליאור אין בו חלק.

לא ברור בכלל למה היא נשארת מאהבה? אינטרס? נוחות?

 

אנחנו לא רואים שום מערכת יחסים זוגית בינה לליאורי. שום חום, אהבה,

הוא צריך אותה הוא אוהב אותה והיא – אין לי מושג! אני רק יודעת שמשהו מרגיש לי מתבשל אצלה״

 

ואז השתנה קולה ונעשה חד, חזק, מריר ״ לא אהבתי אותה אף פעם! ועכשיו יותר מתמיד! לדעתי היא פשוט מנצלת אותו ואותנו וברגע שיתאים לה תיקח את הנכד ותנטוש!״

 

״די! די כבר!״ בפעם הראשונה שמעתי אותו מתערב בשיחה, את האב- ״די! אמרנו שלנו חשוב כרגע לדאוג לליאורי נכון?! אז מה זה משנה מה היא זוממת ?! אנחנו פה כדי לשמור עליו!״

הוא פנה אלי במבט שבור.

״תגידי לנו איך אנחנו דואגים לליאורי? בעיקר אם חלילה שנינו נלך לעולמנו , כבר הבנו כמה החיים שבריריים אנחנו רוצים להתכונן להכל״

״וגם לקבוע בעצמנו מה יעלה בגורלנו אם יקרה לנו משהו ולא להשאיר זאת ליד הגורל״ היא הוסיפה.

 

הצענו להם לערוך ייפוי כח מתמשך לכל אחד מהם וצוואה הדדית.

 

הנחנו אותם להביא מכתב מרופא מומחה שמעדכן אודות מצבו של ליאור, כשירותו המשפטית לקבלת החלטות, ואז לערוך גם לו ייפוי כח כזה.

 

זו תהיה הזדמנות מעולה לשבת עם ליאור ולהבין מה חשוב לו ומה הוא רוצה. לשמוע אם חושש מעזיבתה של אשתו ואם רוצה לשמוע מידע אודות זכויותיו ואסטרטגית טיפול גם לנושא הנישואין ובנו הקטן. למען עתיד ברור יותר ובתקווה שגם טוב יותר.

 

חיבקתי אותם חזק לפני שעזבו את משרדי והבטחתי להם שלא משנה מה, לפחות בהיבט הזה נעזור להם לקבל שליטה, שליטה עבורם, עבור נכדם הקטן, ובעיקר עבור ליאורי.