היא כל כך יפה יופי טבעי כזה נטול איפור, נקי. יושבת מולי מצטטת ברגש את ההבטחה שלו כלפיה.

משכנעת את עצמה להמשיך להאמין לאותו סיפור שמעבר לאסופת מילים אין בינו לבין המציאות שום קשר.

אני נתקלת בזה לא מעט, באותם צדדים שמבטיחים לעשות את זה יפה הוגן מכבד כל אחד והסגנון שלו,

אבל אין להם כל כוונה לכך, להיפך, הם משתמשים בכך כדי להרדים את הצד השני וחלקם תאמינו או לא באמת מאמינים לסיפור של עצמם שהם ״נפרדים יפה״.

"מה את לא רואה?" אני שואלת אותה שוב

"את לא רואה שהוא הגיש ראשון בקשה ליישוב סכסוך?

את לא רואה שהוא ממשיך לנהל אותך גם כעת שהוא זה שבכלל מבקש להיפרד?

את לא רואה שבאותה נשימה הוא זה שהעביר לך טיוטאת הסכם לא הגיונית ? לא שוויונית ? מקפחת ?

ויחד עם מתק השפתיים גם דאג (בנחמדות אמנם) להדגיש שוב ושוב שאם לא תחתמי תהיה מלחמה!

אההה ושרק תזכרי – את זו שפתחת בה!

את אחראית להרס ולחורבן שבבקשתך לנהל מו״מ, לבדוק, לשוחח, להעיר על אותו הסכם חד צדדי שהוא מגיש לך?

את לא שמה לב שהוא מוביל אותך צעד אחר צעד לעשות כל מה שנוח ונכון לו כרגע – להפריד חשבונות, לחלק את הימים עם הילדים בדיוק חצי חצי, אבל לדברים האחרים שאת צריכה ממנו יש זמן,

על זה תדונו בנחת בהמשך…

כי הרי את לא רוצה לפתוח במלחמה נכון?!

אז מה אם אין לך כסף לחיות ולנהל את הבית ואת הילדים כי את המשכורת הוא מפקיד לחשבון שלו זה שכרגע פתח?

אז מה אם הוא נכנס ויוצא מהבית מתי ואיך שמתחשק לו כאילו מדובר במלון מפנק, בעוד שאת מנקה, מטפלת, קונה, מבשלת, מכבסת לכולם, אהה כן, אפילו לו …

הרי לא נעים, אתם חברים, חולקים עבר משותף, חולקים ילדים …

אז מה אם כל שני וחמישי הוא דואג להזכיר לך דרך אגב, שיש לו חברים שהם עורכי דין כרישים!

ובטח שזה לא אמור להדליק אצלך שום נורה על זה שהוא מספר לך שהמצב בעבודה ממש קשה והעסק בירידה לאחרונה. מסכן, ברור שהכל מקרה ואין פה שום טאקטיקה וכוונה רעה חלילה…

תתעוררי!!!"

אמרתי לה

"את במלחמה!

מלחמות לא חייבות להיות מוכרזות עם תותחים רועמים דם וזוועות.

מלחמות יכולות להיות מתוחכמות שקטות מדוייקות, כאלו שנוק אאוט קטן, יכריע בסוף את כל הסיפור.

תתעוררי, את עושה עבורו יופי את העבודה:

במלחמה כמו במלחמה

מי שלא מתכנן מוביל ומנהיג-

נכחד !"