ניחוח הבושם הצרפתי הקדים את כניסתה לחדר, ריח מתוחכם נעים דומיננטי.

שניות אחריו חצתה את מפתן הדלת אישה דקיקת גוף בשמלת משי כחולה בתוך גוף מושלם ושיער שחור ושופע.

"גלית! סוף כל סוף נפגשות" פנתה אלי בחום ומבטא מקסים.

מהרגע שהתיישבה מולי נגלה סיפור חיים מרתק.

היא יהודיה שגדלה ונישאה בצרפת ליהודי אמיד, הם הקימו בית מקסים באחד מרובעי פריז הנחשבים וחיו באושר ועושר, לאחר 12 שנות נישואין מאושרות הבעל הלך לעולמו במפתיע כשהוא מותיר אותה כואבת עם ארבעה ילדים.

רצה הגורל וזמן לא רב לאחר מכן, חיזר אחריה בלהט ודבקות גבר שמבוגר ממנה כמעט בעשור, רופא כירורג בכיר, באחד מתי החולים המוכרים בפריז, בתחכום ודבקות כבש את ליבה, הם נישאו תוך חודשיים כשאילו הם נישואיו הרביעיים.

זזתי בכיסאי לוודא ששמעתי טוב, כן היא אישרה אני האישה הרביעית שלו, יש לו עשרה ילדים בכל גיל אפשרי, אבל מה שיותר גרוע, עם הזמן גיליתי דפוס התנהגות קבוע שלו: הוא מאתר נשים עמידות, מחזר אחריהן בלהט, נישא להן תוך זמן קצר ביותר, עושה עימן הסכם ממון יום לפני החתונה וכמו שאת מבינה הנישואין שלו לא מחזיקים מעמד. אבל הוא יוצא מכל סיבוב כזה עם שלל רב.

גם לי יש הסכם ממון כזה איתו הסכם שחתמתי יום לפני החתונה.

משהו ייעץ לך? ליווה אותך? בדק ההסכם?

בטח היא השיבה, עורכי הדין של המשפחה שלי בדקו ההסכם, הכנסנו הערות, בכל אופן ההסכם שנתן לי במקור היה מאוד מקפח, בהסכם המקורי שהוא הגיש לי נכתב שכל הדירות שלי הן משותפות לשנינו ורק את כספי ביטוח החיים של בעלי ז"ל אני משאירה לעצמי או ליתר דיוק לילדי.

וזה היה הדדי שאלתי מה לגבי הרכוש שלו לפני הנישואין?

היא חייכה בכאב, הוא הסביר לי שמאחר והוא משלם מזונות לכל כך הרבה ילדים ובצרפת החוק אומר שמשלמים עד שהילדים עוזבים את הבית וזה לא נגמר, הוא משתמש בהכנסות מהדירות האלו למזונות וככה השוטף שלנו לא יפגע.

אל תחשבי שאני טיפשה, ידעתי שזה גרוע, עו"ד של המשפחה הכניס תיקונים אבל הכל היה בבהילות, בלחץ לפני החתונה.

נסי לדמיין רגע חתונה שנייה, בצל האבל שלי על מה שהיה, הרצון לגונן על הילדים ועלי ומצד שני לא לאבד את הגבר המקסים הזה שמולי שבזמנו פשוט הרגשתי שהוא המתנה, הפיצוי לכל מה שעברתי, ממש מפעל הפייס!

שינינו את ההסכם בשני סעיפים משמעותיים והחזרתי לו לחתימה

הטעות היתה שאני טיפלתי בזה והוא דחף את הנוסח הקודם

החתימות שלנו היו על הנוסח הקודם!!!!

לא שמתי לב לזה

התחתנו וכעבור שנה נולד בנינו המשותף, לא הרבה אחרי החלום נגוז, הוא היה נעלם לימים ארוכים, טוען ללחץ בבי"ח, עבד גם בקלינקה פרטית ומפוארת שהקים ואני גידלתי את הילד ועסקתי קצת באומנות שלי, אני צורפת.

עם הזמן הוא קיבל מינוי באחד מבתי החולים פה בארץ והחלטנו לעבור ולחיות פה לתקופה. מהרגע שהגענו הוא לחץ שנאשר ההסכם בבימ"ש, כי ככה צריך פה לפי החוק.

הגענו לבימ"ש, רק שנינו, השופטת המקסימה הקריאה ההסכם בפנינו, אותו הסכם שנחתם לפני החתונה ואז חשכו עייני זה לא ההסכם המתוקן! הוא פשוט רימה אותי!!! כמה מטומטמת הוא חשב שאני שלא אגלה את זה גם הפעם? מילא עשה מחטף בפעם הראשונה והצליח לו אבל גם פה? במעמד הזה?!

הרגשתי שאני עומדת להתעלף, הפה התייבש לי, הרגליים רעדו לי, השופטת ראתה והבינה מיד

בחוכמתה היא קבעה שהיא לא תיתן החלטה ותוקף בדיון הזה ומבקשת מכולנו להגיע לדיון נוסף והפעם עם עו"ד- מאז אנחנו בנפרד

ומאז אני מחפשת אותך….