סמדר היא אשת ציבור מוכרת באזורנו. אישה נאה, חדת אבחנה, מאוד חכמה, "פלפל" לפי ההגדרה שהוצמדה לה בתקשורת. "הכל אני יודעת, תמיד מייעצת לכולם, ממה להיזהר ואיך לנהוג, רק שהסנדלר הולך יחף, את יודעת" אמרה לי בכאב בפעם הראשונה שנפגשנו.

סמדר נשואה לשאול למעלה מעשרים שנה. "שאול איש משטרה בכיר, שמאחוריו שנים רבות של פיקוד ותפקידים משמעותיים ויוקרתיים. שאול גבר מקסים, נעים הליכות, כובש בשקט וברוגע שלו, איש משפחה למופת ובעל שכל אישה יכולה רק לחלום עליו, ככה לפחות כולם חושבים וגם אני הייתי בטוחה שזכיתי בכל הקופה, עד לא ממזמן…" היא ממשיכה לתאר.

יש ביננו פער גילאים של 11 שנים, הוא קטף אותי צעירה מאוד אחרי נשואים כושלים שלו שהסתיימו בטונים צורמים ובמאבק לא פשוט.

את מיטב שנותי הרגשתי שנתתי למשפחה שבנינו יחד, למעלה מעשור של הריונות, גידול שלוש בנות מקסימות ובעיקר השקעה בבית. לאחר מכן הגיעה העשייה הציבורית, עוד עשור שנתתי מעצמי לאחרים בפול טיים ג'וב, הגעתי לעמדה מכובדת וסוף כל סוף גם אני פרנסתי את הבית יפה מאוד, לא רק שאול.

לכאורה הגענו למקום מושלם בזוגיות, במשפחה ובקריירה. רק שאני איבדתי את עצמי קצת בכל המירוץ הזה. שאול האוהב והרגיש הבחין בזה ולכבוד יום הולדתי ה 45 קנה לי כרטיס טיסה לשלושה שבועות להודו. הוא ידע שזה החלום שלא הספקתי להגשים עבור עצמי.

לא ידעתי את נפשי מרב אושר, במחווה הזו היה הכל: הבעת אהבה. הכרה, הבנה, תמיכה, עידוד לנסיעה ארוכה וכאילו לא די בכל הטוב הזה, שאול צירף לנסיעה הזו בונוס: "יש לך אישור" אמר בחיוך מסתורי "אישור לפעם אחת, לנסות, להנות עם מי שתרצי. רצית לגלות את עצמך, אז מבחנתי גם זה מותר, רק זכרי, פעם אחת ו… מה שקורה בהודו נשאר בהודו!"

"דיייייי חשבתי לעצמי מה אני עושה עם כל הטוב הזה?

התרגשתי מהכל, ובעיקר מהמחווה, זה היה מבחינתי האישור הסופי לקשר המדהים והנדיר שיש ביננו, איך בעלי רואה אותי באמת, רוצה באמת את האושר שלי!

מאושרת ומרוגשת ארזתי מזוודות חודש אחרי, ויצאתי להרפתקה של חיי.

הודו היא בדיוק המקום לחפור בעצמך, להרגיש, לבדוק, לנסות, להתנתק ולמצוא.

את ה"בונוס" כמעט שכחתי, זה ממש לא העסיק אותי ולא היה העיקר. בשבוע האחרון לנסיעה, הכרתי מדריך ליוגה מקסים, בחור צעיר שבמקור מאוסטרליה הוא חי ומלמד בהודו כבר מספר שנים. נסחפנו בשיחות, בחיבור הרגשי שנוצר ו…מפה לשם זכרתי שיש לי אישור ולראשונה בחיי החלטתי לזרום, לנסות, לחוות, בידיעה שאני ברת מזל שלא צריכה להסתיר מבעלי כלום.

גיליתי מאהב וגבר מקסים, פתאום אחרי שנים הרגשתי משהו אחר, מגע אחר, ריח אחר, היה לי ממש טוב, גיליתי את עצמי כאישה ולא רק כאמא או כרעיה. אישה אמיתית, מפתה, חושנית. אישה שלמרות הגיל הלא כל כך צעיר, חיה שוב, מתרגשת, מרגישה תחושות חדשות, רגשות שכבר נשכחו.

היתה חוויה! אבל יחד עם זאת כשעיבדתי את מה שהיה עם עצמי בשקט, גם הבנתי שאני אוהבת את מה שיש לי בבית, שגם בבית למרות השנים והשחיקה, יש לי גבר מקסים, מאהב נדיר ובקיצור היה נחמד ונחמד שהיה. זהו.

לא הצלחתי להתאפק ומיד בבוקר שאחרי שלחתי לשאול הודעה: "אתמול זה קרה!!! שכבתי עם גבר אוסטרלי מקסים!!! מי היה מאמין?!"

ושלחתי תמונה מפתה ומיד אחריה "עכשיו תורך" ואימוג'י מחייך עם לב.

אני לתומי התכוונתי שתורו לשלוח לי תמונה בסגנון… הוא השיב בהודעה "שמח שנהנית"

ודקה אחרי שלח הודעה נוספת: "ברור…."

לא ממש ירד לי האסימון ובלהט ההתרגשות וסיום הטיול המשכתי עם עצמי והנחתי לאירוע ולהתכתבות המוזרה…

נחתתי בארץ לקבלת פנים חמה ומתגעגעת, התגעגעתי לבנות, לבית שלי, לשאול, לעבודה, לחברים. הרגשתי שהטענתי את כל המצברים ועכשיו אני מוכנה להסתער על החיים האמיתיים שוב! חזקה יותר, ממוקדת יותר ובעיקר אוהבת יותר את בעלי.

שבוע אחרי ישבנו יחד לקפה בגינה. שאול חייך אלי ואמר לי בשקט "עכשיו תורי נכון? גם לי יש אישור חד פעמי זוכרת?" בלעתי את הרוק וכמעט נחנקתי מהקפה "ברור" אמרתי ובקושי הצלחתי לגייס חיוך מאולץ ומזוייף.

שאול מימש את הבונוס במהירות ובשמחה. אני חטפתי אגרוף בבטן, אבל התמודדתי איתו בהצלחה והאמנתי שזהו, חיינו חוזרים למסלולם ושנינו יותר ממוקדים ואוהבים.

חודש אחרי קיבלתי בקשה ליישוב סכסוך בבי"ד הרבני! שאול הגיש לי אותה בדממה, ארז מזוודה ועזב את הבית.

מרוב הלם כמעט התעלפתי, לא הצלחתי להוציא מילה חוץ מגמגום עלוב "מה קרה..?"

לא קיבלתי תשובה.

מספר ימים אחרי, שאול ועורך דינו הגישו בקשה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים יחד עם תביעה לגט מיידי עקב בגידה.

הכל צורף לתביעה: ההודעה שלי, התמונה עם תיאור מפורט איך נסעתי לחו"ל השארתי משפחה בארץ רק לממש את הגחמות המיניות שלי עם גבר אחר צעיר ויפה.

מנגד אין שום התכתבות או תיעוד הפוך של האישור שנתן לי מיוזמתו, אין לי כל תיעוד שהוא הציע את "הבונוס" ושלקח אחד גם לעצמו. ממה שרואים בהודעות זה באמת מצטייר כחד צדדי ורע מאוד.

הכל התפוצץ לי בפרצוף, הבנתי ששאול בישל הכל בדיוק של מפלצת, הגיש לי את הכל ארוז יפה נכון, הוביל אותי לבור של עצמי עזר לי ליפול וכעת אני צריכה אותך להוכיח מה באמת היה". היא סיימה את הסיפור, הרימה את מבטה המושפל והסתכלה עלי כמתחננת לחילוץ, לגאולה.

"חכי אין משהו שהחוקרים שלי לא יודעים לפצח" אמרתי לה בנחישות.

אני מתה על אתגרים ותודו …. הפעם זה וואחד אתגר!