והיא מתפקדת, אי אפשר בכלל להקל ראש בשגרת יומה, ארבעה ילדים, אמא אוהבת ודואגת כמעט במשרה מלאה, מחזיקה לבד את הבית, הבישולים, הקניות, החינוך, ההסעות וגם עובדת ומפרנסת אשת חיל!

רק שלא תמיד זה היה ככה, היא מספרת לי בקול שקט, חצי מתנצל.

גדלתי במשפחה שההשכלה והחינוך הם ערך עליון, 11כולם שם עם תארים אקדמיים מתקדמים וכל הזמן ממשיכים לומדים ומתפתחים מאז ילדותי ידעתי שגם לי זה חשוב ואין סיכוי שאוותר על כך רק ש…

התחתנתי עם גבר שהשקפת עולמו בדיוק הפוכה, הוא לא סיים בגרות, בקושי תיכון, מהיום הראשון שהשתחרר מהצבא ועד היום, 13 שנה אחרי, עובד באותה עבודה, באותו תפקיד ובאותו שכר, פועל ייצור באחד מהמפעלים באזור שלנו.

יוצא בשש וחצי בבוקר מהבית חוזר בחמש ואז רובץ מול הטלויזיה בפוזה של חצי שכיבה, השלט על הכרס שטיפח עם הזמן ומשם כשמגיעה השעה – ישר למיטה לילה טוב! עשר בערב הוא כבר עמוק בחלום!

וחוזר חלילה, יום אחרי יום.

ככה נראים חיינו כבר שנים, שנים שבמהלכן, את יודעת, הייתי בין הריונות, לידות, בכל אופן ארבעה ילדים בפחות מעשר שנים … היא ממשיכה להתנצל וכל הזמן למדתי, נראה כאילו אף פעם לא הפסקתי-

תואר ראשון, תואר שני ועכשיו גם התקבלתי לדוקטורט.

בין לבין עבדתי, אני מודה, לא מדובר בעבודות ממושכות ורציניות, הכנסתי כמה אלפי שקלים מאוד בודדים בחודש וגם זה לא באופן מסודר.

אבל הוא אף פעם לא העריך, להפך, תמיד דאג להראות לי כמה הוא לא מרוצה ממני, באופן קבוע היה מעיר, עוקץ, משפיל.

הרי הוא המפרנס! הוא מחזיק את הבית בשמונת אלפים שקל ברוטו שמכניס בחודש!

ואני, מה אני שווה???

גם המשפחה שלו הצטרפה לחגיגה נגדי: כמה עלובה, קטנה, טפילה שאני!

הם נאלצים לעזור ואני מעזה ללמוד -חצופה!

עכשיו אני כאן מולך, מבקשת שתעזרי לי להתגרש.

כבר חצי שנה שאני עובדת יפה מרוויחה בקביעות שכר של 14000 ש"ח בחודש. כן, זה תוצר של השכלה, התמדה ונחישות והיד עוד נטויה.

אחרי שנים של השפלה, הנמכה, זלזול ופערים שלא ניתנים לגישור, החלטתי – שישאר מול הטלויזיה, שלא יתפתח, שלא יתקדם, שישמין, שימשיך להתנהל ככה.

אני סיימתי!

רק תזכרי

היא הוסיפה בהדגשה – אני לא רוצה כלום, לא מזונות, לא איזון משאבים שאחרי כל השנים בטוח מגיע לי שם המון כסף, כלום!

רק תעזרי לי לסיים את זה מהר וזהו.