fbpx

סוף טוב

סוף טוב

״אתה מטעה אותה ! אתה פשוט מטעה את הלקוחה שלך!״

צעק השופט באולם.

 

אני חייבת לציין שכמעט עשרים שנה אני עורכת דין, מופיעה המון בכל אולמות ביהמ״ש בארץ ולא זכור לי ששופט יצא ככה מכליו בשל תסכולו מעורך הדין שייצג את הצד שכנגד.

 

שש שעות אחורה-

 

אני מייצגת את הגבר שגרוש כמעט שנתיים מהאישה ולהם ילדה משותפת קטנה.

את הסכם הגירושין שלהם ערך עבורם עורך דין חבר, שככל הנראה תחום דיני המשפחה איננו תחום התמחותו אך כחבר טוב עשה ״ טובה״ לבני הזוג וערך להם הסכם.

הסכם כזה שבשל אי הדיוקים בו יצר מחלוקות אין סופיות בין בני הזוג .

 

מה שהצריך את הגבר להגיש תביעה למשמורת ולאישה להגיש תביעה לאכיפת הסכם ו…. הבלאגן רק הסלים .

 

בחזרה לאותו בוקר בבית המשפט –

נכנסנו לאולם, השופט מיד הורה לכל הצדדים לצד לשוחח ולא להעז לחזור בלי הסכם.

 

אנחנו ניסינו כמה שניסינו -שש שעות ! שבהם יצאנו, נכנסנו, הבנו, כעסנו וחוזר חלילה….

בשלב מסויים בקשתי רשות מעורך הדין של האישה לשוחח עימה

הוא אישר ופניתי אליה כאם לאם שיקפתי לה איך יראו חייהם אם יתבססו על הסכמות, הבנות, העדר מחלוקות ועתיד רגוע ומאוזן יותר.

היא הקשיבה בחוכמתה הרבה ועם כל החשש האישי שלה, הכאב והכעס הסכימה לחתום על ההסכם.

 

נכנסנו לאולם בהקלה על מנת להכתיב ההסכם לפרוטוקול ואז שלף עורך הדין של האישה אולטימטום לא הגון – ״הכל מקובל ! למעט בקשתכם שהילדה תשאר ללינה אצל האב במוצ״ש!

האב עבר לגור רחוק ולא מסיעים ילדה קטנה בבוקר מוקדם!

לכן ההסכמה מותנית – התנאי הוא חצי שנה של נסיון ״.

חצי שנה של נסיון זה הוגן השבתי, אבל מה זה ״מותנה״ ? אני אף פעם לא מוכנה להשאיר תיק פתוח!

 

מפה שוב החל ויכוח נוקב שאיים למוטט את כל ההסכמות שכבר הושגו. הקלדנית שללא ספק כבר הצלחנו לייאש גם אותה קראה לשופט.

 

השופט נכנס לאולם

״יש הסכם לאישור״? שאל

מששמע על התנאי של עורך הדין, קדרו פניו וכעס רב ניכר בהם .

הוא הסביר בסבלנות למרות השעה, למה אין לו שום כוונה להשאיר תיקים פתוחים על תנאי וביקש שנחתום על ההסכמות ונסגור התיקים.

״גם ככה״, הסביר לאישה המבולבלת, ״תמיד עומדת לך הזכות לתבוע שוב בעניין הילדים, מה הבעיה״?

 

האישה שרצתה להגיע להסכמות מצאה עצמה קרועה בין עורך דינה שסירב בתוקף להסיר התנאי, לבין הרצון לסיים התביעות ולקבע ההסכמות .

 

היה ברור מדוע הוא מסרב , היה ברור לי , לשופט , לכל מי שמכיר את ההתנהלות –

אין שום סיבה לא לחתום ולסגור התיק. ובמקרה שמשהו לא יתנהל בהמשך לרוחה תמיד יכולה לפתוח שוב הנושא בבימ״ש.

כל מה שמנע ממנה לסיים את התביעות האלו היה עורך דינה שפעל ממניעים לא כשרים !!!

השופט אמר לה את זה וניסה בכל דרך להסביר לה שעורך דינה מחבל ולא בתום לב בכל נסיון לסיום.

 

התיק נקבע להוכחות חצי שנה קדימה.

הצדדים נותרו עם הקשיים והמחלוקות, שבאמצע ילדה קטנה אחת, שהפעם לא רק ההורים שלה טעו בהתנהלות …

 

את הפוסט הזה עד השלב הזה פרסמתי לפני כחצי שנה. לפני כשבוע התיק הסתיים אבל בדרך שהייתי חייבת לשתף:

 

במשך החצי שנה שחלפה האם לא הפסיקה עם המניפולציות שלה כלפי האב עד שלהפתעתנו קיבלנו הודעה שהאם החליפה ייצוג!

כולנו האמנו שכעת הדברים ישתנו וללא הלחץ שהופעל עליה, מטעם עורך דינה, ניתן יהיה לדבר אל ליבה.

 

רק שהדברים לא השתנו,

ומהר מאוד הבנתי שלא עורך הדין היה אשם בהתעקשות לא לסיים התיק, הבנתי שזה בדיוק אותו דפוס שחוזר אצלה כאם –

 

כולם לא מבינים,לא יודעים שום דבר על גידול ילדים חוץ ממנה!

רק היא מטפלת הכי נכון

דואגת הכי נכון

מגוננת הכי נכון

מחנכת הכי נכון…. מכירים ?

 

לקראת דיון ההוכחות הסברתי לאב המיואש שחייבים לשנות אסטרטגיה, חייבים לשלוף את קלף הפחד!

בכל תיק יש קלף כזה שכשאתה שולף אותו כללי המשחק משתנים.

 

פה זיהיתי ישר שלאם שחייבת שליטה הכי קשה יהיה מינוי עובדת סוציאלית מטעם הרווחה, כזו שתקבע ותחליט במקומה על הילדה.

 

הגענו לדיון מוכנים כבר לתקיפה, כולנו עומדים לכבוד השופט שנכנס לאולם, אותו שופט שחצי שנה קודם איפשר שש שעות של ניהול מו״מ, אותו שופט שהייתי בטוחה שימשיך למרוח עוד דיון ועוד חצי שנה

ואז

אז זה קרה

 

במקום לפנות אלי ראשונה הוא פנה אל האם ישירות

במבט נוקב בקול חד וברור ושאל

״גברתי, חצי שנה אחרי, מה את רוצה???״

האם לא התבלבלה והתחילה שוב לשטוח בפניו כמה הילדה מסכנה וכמה לאב אין רחמים בבקשה שלו להיות עמה רק עוד לילה…וכמה…

 

הפעם לא היה צורך בשש שעות

הפעם הספיקו שש דקות

שבמהלכן השופט קטע את המונולוג של האם, הביט לעברי וסימן לי עם היד לשבת ולא להגיב ופתח בנאום

 

נאום שבמהלכו איש לא זז

איש לא נשם באולם

נאום נוקב נאום אמיתי מהלב

כאבא כשופט שרואה ושומע תיקים, משפחות, ילדים, כבר שנים רבות:

 

״תשחררי! תשחררי כבר את הלחץ הזה שאת מפגינה סביב הילדה

תני לה לחיות, היא ילדה.

תני לה להיות עם אביה, מה כבר יקרה? אפילו במחיר של שעתיים איחור לבית הספר פעם בשבועיים, לא יגרמו כל הרס.

לעומת זאת, ניתוק שלה מאביה יכול להיות הרסני, ניהול הליך משפטי ארוך יכול להיות הרסני, קביעה של אדם זר מה יקרה למשפחה שלכם יכולה להיות הרסנית.

רוצה שליטה ? קחי שליטה בזה שאת תחליטי, בזה שאת תסכימי לאפשר!

שחררי אותה, שחררי את עצמך

קצת תנשמי

ואולי תגלי דברים נפלאים שקורים, לא רק לילדה שלך, אולי אפילו גם לך״

 

הוא סיים את דבריו

שקט שרר באולם

 

״תכתבי״ הוא פנה לקלדנית

״החלטה – הילדה תהיה עם אביה כל סופ״ש שני כולל לינה במוצ״ש והאב ישיבה למחרת ביום א׳ ישירות למוסדות החינוך.

בית המשפט מאחל לצדדים בהצלחה״

 

חצי שעה מהרגע שנכנסנו לבית המשפט יצאנו עם פסק דין

הלקוח חגג את ההצלחה

אני חגגתי הצלחה וגאווה מסוג אחר-

לא פעם אנחנו מבקרים את התנהלות השופטים, העומס והאטימות

הפעם הייתי גאה

גאה לקחת ולהיות חלק ממערכת משפט שלא מותרת, לא חוששת ועושה הכל למען המשפחה.

גאה להיות חלק מהליך בו שופט הקצה חצי שעה לדבר לליבה של אם מפוחדת, נסך בה ביטחון, תקוה ובעיקר אמונה, שמעבר לדפים הליכים וראיות רואים את האדם שמאחורי ובעיקר את הילדה שמאחורי התביעה.

ניכור הורי בגירושין
דילוג לתוכן