fbpx

אובססיה

"שנחזור לחיים נורמליים" מברכים אחד את השני.

"הלוואי ו- 2021 תהיה שנה שנחזור לשגרה, לחיים שלנו מפעם" אנשים משיקים כוסות שמפניה ובמבט נוסטלגי משוועים ל"נורמליות".

נכון, מודה כלום לא היה צפוי בשנה הזו, שנת 2020 המוזרה, ההזויה, שנה שכל אחד מצא עצמו במצב הכי לא נורמלי.

אבל היי, אולי זה כל הקטע?

המגפה האמיתית של השנים האחרונות , כזו שנמשכת יותר משנה, כזו ששום חיסון עדיין לא הומצא לה, כזו שהרבה מאוד אנשים נדבקו וחלו בה, היא מגפת ה"נורמליות".

אם נורמלי זה לקום כל יום לעבודה שלא מלהיבה אותך באופן חריג, אבל "בטוחה" ובעיקר זו שמהווה עבורך כלוב של זהב, כי היא  "מכניסה שכר טוב"

אם נורמלי זה להפיל את העט בדיוק בחמש ולחזור הביתה, להעביר את הזמן בסידורים עד שהילדים ילכו לישון כדי שאפשר יהיה להשתרע על הספה, לראות חדשות או סידרה טובה בנטפליקס, עד שנרדמים וחוזר חלילה.

אם נורמלי זה שצריך חופש /הפוגה / להירגע /לשבור שיגרה כל כמה חודשים, דחוף ומהר ועדיף בחו"ל. כי השיגרה קשה ומאוסה

אם נורמלי זה לטייל בקניון פעמיים בשבוע, לעשות שופינג ולבזבז ים כסף "לנפש", אותו כסף שאתה עובד עבורו בעבודה ה"בטוחה" שלך רק כדי לייצר את אותו מעגל קסמים ללא תשוקה אמיתית, מעגל של עבודה ,בית, מסעדה, בזבוזים, כי ככה נראים חיים נורמליים מאוזנים וטובים

אז סבבה, תהנה, תחייה חיים נורמליים ובטוחים. תחפש לברוח מהשגרה כל שני וחמישי,  תריב עם האישה, תהיה מתוסכל מהילדים, תמיד תסתכל על הדשא של השכן כי הוא לא רק ירוק יותר הוא נוצץ בפילטר מיוחד מהאגדות, ועדיין לא תרגיש מסופק לאורך זמן, כי משהו תמיד ירגיש אצלך בפנים חסר חיים, חסר ריגוש, אבל העיקר ש"נחזור לשיגרה" לא?!

 

ומה אם – ניקח את המגפה הזו ונהפוך אותה למשהו אחר? דווקא את השנה הפסיכית הלא צפויה המאתגרת שהפכה את עולמנו נהפוך אותה למשהו אחר? מה אם נהיה אובססיביים לחלומות שלנו? כן קראתם נכון -אובססיביים!

מה אם באמת נציב לעצמנו יעדים? אתגרים ענקיים, מפחידים, אבל מרגשים בצורה כזו שרק המחשבה עליהם תקפיץ לכם את הלב בהתרגשות ובפחד? שרק לדמיין אותם מתממשים תגרום לדופק שלכם להמריא ולראש שלכם להתפוצץ מהתרגשות אמיתית?

מה אם נפסיק  לספר לעצמנו ש"טוב לנו ככה",  "שהכל ממש אחלה",   או "ברוך השם, מה צריך יותר" ונהיה לשם שינוי כנים עם עצמנו?

הרי אין אדם שאין לו חלומות, אין אדם שהגשים הכל, תמיד יש עוד משהו.

הבעיה, שהפסקנו לחלום בגדול. המסרים שאנו סופגים מהסביבה בצירוף הסיפורים הפנימיים שלנו שנוצרו עם השנים מהכישלונות והפחדים שצברנו, כולם יחד מאותתים לנו ש"לא צריך לקפוץ מעל הפופיק" או אולי בגלל שקל לנו יותר להגיד מה אנחנו לא רוצים מאשר מה כן.

כבר שכחנו לשאול את עצמנו מה אנחנו באמת רוצים, על מה אנחנו חולמים. כן, בדיוק כמו שנשאלנו שהיינו ילדים.

נתקלתי בשנה הזו בתופעות שפחות שכיחות משנה "נורמלית": פגשתי אלימות קיצונית יותר בעיקר בתוך המשפחה, פגשתי ילדים אבודים, הורים בדיכאון, זוגיות שבורה, חלומות שנופצו, חוסר תקוה וייאוש.

 

אבל ראיתי גם את אלו שהיו אובססיביים לחלומות ולתשוקות שלהם. כאלו שמתוך רעב אמיתי נכנסו בקיר ולא ראו אותו בכלל, חדרו כל שריון והתגברו על כל מכשול וטסווווווו קדימה לעבר החלום שלהם גם שקשה ואולי…בעיקר שקשה.

גרנט קרדון כתב בספרו המומלץ BE OBSESSED OR BE AVERAGE

שאובססיה נתפסת בטעות כתכונה שלילית, לשיטתו, להתנהג באובססיביות זו הדרך היחידה להגשים את החלומות הגדולים שלנו, להפסיק לתרץ לעצמנו למה לא להיות יוצאי דופן ופשוט להיות נדירים, גדולים מהחיים.

אז אם הבחירה היא בין להיות אובססיבי ולהגשים חלומות מטורפים, או בין להיות ממוצע ולחיות בסדר, מוכר וטוב – במה אתם בוחרים? איזה חיים אתם רוצים ב 2021?

אם אתם חושבים כמוני שאנחנו פה רק פעם אחת, שהחיים קורים עכשיו, שהם קצרים, מפתיעים, לא קלים, אבל בחייאת- אם כבר, אז בגדול!

תציבו לכם יעדים מטורפים ותעבדו עבורם כל רגע כל דקה ביום!

אל תתפשרו על החיים שלכם כפי שהם היום, אם הם לא מעיפים אתכם קדימה.

אם אתם בזוגיות מקטינה, אלימה או מזלזלת, אם אתם מוקפים בחברים או בבני משפחה שלא מאמינים בכם ורק מורידים, אם אתם בעבודה שלא מרגשת ולא מזניקה אתכם, אם אתם לא אוהבים משהו בעצמכם – אל תוותרו!

תאכילו את החיה –

תשקיעו בעצמכם, בגדילה שלכם! את הכסף תבזבזו רק על מה שמזין את החיה לקראת היעד, למען החלום ולא על עוד זוג נעלי נייק או ארוחת גורמה במסעדה.

הילחמו בפחד ובספקות. תאמצו את השונאים והמתנגדים שלכם, כי דווקא מהם יגיע הרעב והדרייב להוכיח שאפשר אחרת. כל מי שמקיף אתכם בעצות של "למה לך?",  "מה שיש לך לא מספיק?" "תזהר זה מסוכן!" "תנסה עוד כמה שנים, למה לפרק משפחה/עסק/מערכת יחסים?"

אותו ספקן, מזין את הפחדים של עצמו ומצדיק את החיים הממוצעים שלו – למה להקשיב לכאלו?!

לשלוט בחיים-

הפגנת  שליטה בכל תחומי החיים, יוצרת נוכחות חזקה ומוחצנת, כזו שאנשים לא יכולים להישאר אדישים אליה, הם חייבים להגיב.

כשאתה שולט אתה יעיל, חד, על פיך יישק דבר.

כדי ליצור שליטה כזו חשוב להבין היטב  את התחום שלך ובעיקר להיות מותג, מותג גדול משמעותי שאתה שולט בו. אפילו במחיר שכולם מרכלים, מקנאים ומדברים עליך.

זכרו "האובססיביים אינם מחויבים לפופולריות הם מחויבים להצלחה".

לא להימנע מסכנות-

כמובן שאין כל כוונה להמליץ לאדם לסכן עצמו פיסית, אלא להפסיק להיות באזור הנוח והבטוח שעלול "להרדים"  ולנקוט בצעדים מפחידים: לעבור עיר מגורים, לקחת סיכונים גם בהשקעות, ללמוד לאהוב ולהתרגש מהלא ידוע, "החיים האובססיביים הם תנועה מתמדת לכיוון הפחדים והאפשרויות שלך".

ובעיקר לזכור שאנשים אובססיביים לא נרגעים "ההבדל בין הצלחה לכישלון, הוא להישאר במשחק, כשאחרים זורקים את המגבת".

תהיו אובססיביים כשמדובר בחלומות שלכם,  תקומו כל בוקר מלאי חיים ותשוקה תחיו באטרף, אל תשכחו לרגע מה החלומות שלכם, הילחמו בפחדים, בקולות המשתקים,  אובססיה תמיד צריכה להיות מטרה שמשפרת חיים וממצא את מלוא הפוטנציאל שלכם, תפסיקו להתפשר על פחות.

אז בואו נרים כוסית ונאחל לעצמנו ששנת 2021 תהיה שנה ללא מגפות, ללא קורונה, ובטח שלא נורמלית מדי שגרתית מדי, מאחלת לכולנו להיות אובססיביים וזכרו "אם אתה רוצה להקיף עצמך באנשים מרהיבים, התחל בכך שתהא מרהיב בעצמך"!

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *