אם הילדים שלכם מסרבים לפגוש אתכם, מדברים אליכם בעוינות שלא הכרתם, ומשתמשים בביטויים שברור לכם שלא הגיעו מהם, ייתכן שאתם מתמודדים עם ניכור הורי מצד האב. זהו מצב שבו האב מסית את הילדים כנגד האם באופן שיטתי, עד שהם מפתחים דחייה כלפיה ללא סיבה אמיתית. בעמוד הזה אסביר איך מזהים ניכור הורי מצד האב, איך מבחינים בינו לבין סרבנות קשר מוצדקת, מה בית המשפט יכול לעשות, ומה חשוב לעשות כבר עכשיו.
מה נחשב ניכור הורי מצד האב
ניכור הורי הוא מצב שבו הורה אחד מסית את הילד כנגד ההורה השני, מתוך כוונה להרחיק ביניהם. כשמדובר בניכור מצד האב, האב הוא זה שפועל להרחיק את הילדים מאמם, עד למצב שבו הילד נמנע מלפגוש אותה, ולעיתים אף מוחק אותה מחייו.
הרחבתי על ההגדרה, על השלבים ועל ההשלכות הנפשיות בעמוד המרכזי על ניכור הורי. כאן אתמקד במה שמאפיין דווקא ניכור שמגיע מצד האב, ובמה שאמהות מתמודדות איתו בפועל.
מה מייחד ניכור הורי מצד האב
מהעבודה שלי בתיקים האלה, יש כמה מאפיינים שחוזרים כשהניכור מגיע מצד האב, והם משנים את אופן ההתמודדות.
הראשון הוא סוגיית ההכרה. מכיוון שבפועל ילדים רבים שוהים חלק ניכר מהזמן אצל האם, ניכור בכיוון ההפוך נתפס לעיתים כפחות שכיח, ואמהות מספרות לי שהן חוששות שלא יאמינו להן. חשוב לי לומר את זה בבירור: המצב הזה קיים, הוא מוכר בפסיקה, ובתי המשפט מתייחסים אליו ברצינות בדיוק כמו לכל ניכור אחר.
השני הוא המינוף הכלכלי. בחלק מהמקרים ההסתה משולבת בלחץ כלכלי, למשל בהתניית תשלומים או בהצגת האם כמי שאחראית למצוקה כספית בבית. הילדים נחשפים למסרים האלה ומפנימים אותם.
השלישי הוא הדרגתיות. ניכור מצד האב מתפתח בדרך כלל לאורך זמן, ולא באירוע אחד. הוא מתחיל בהערות קטנות, ממשיך בשינויים בזמני השהות, ומגיע לסירוב מלא. דווקא בגלל ההדרגתיות, הרבה אמהות מגיעות אליי מאוחר מדי, אחרי שהקשר כבר נפגע.
סימנים שהאב מסית את הילדים
אצל הילד
- דחייה נחרצת וחד-צדדית של האם, בלי שהילד מסוגל להסביר סיבה ממשית
- שימוש בביטויים ובמילים שאינם אופייניים לגילו, ונשמעים כמו ציטוט של מבוגר
- היעדר אמביוולנטיות, כלומר תיאור של האב כטוב לחלוטין ושל האם כרעה לחלוטין
- הרחבת הדחייה גם למשפחה המורחבת של האם, כמו סבים, דודים ובני דודים
- היעדר תחושת אשמה על ההתנהגות כלפי האם
- טענות על אירועים שהילד לא יכול היה לזכור או שלא התרחשו מעולם
בהתנהלות האב
- הפרות חוזרות של חלוקת זמני השהות (משמורת) שנקבעה
- שיתוף הילדים בפרטי ההליך המשפטי או במסמכים
- מניעת תקשורת ישירה, למשל חסימת שיחות טלפון או אי-העברת הודעות
- קביעת פעילויות אטרקטיביות דווקא בזמני השהות של האם
- הצגת האם כמי שנטשה, כמי שאינה מעוניינת, או כמי שאחראית לפירוק המשפחה
- הצגת ההחלטה כאילו היא של הילד בלבד, בנוסח "הוא לא רוצה, אני לא יכול להכריח אותו"
לעיתים ההתנהלות הזו מופיעה לצד דפוסים אישיותיים רחבים יותר, ובמקרים כאלה כדאי להכיר גם את הסימנים של התנהלות נרקיסיסטית בזוגיות.
ניכור הורי או סרבנות קשר מוצדקת
זו ההבחנה הראשונה שבית המשפט יבחן, והיא הבסיס לכל ההליך. ילד שמסרב להיפגש עם הורה אינו בהכרח ילד מנוכר. אם קיימת סיבה אמיתית לסירוב, למשל הזנחה, פגיעה או התנהגות שפוגעת בילד, מדובר בסרבנות קשר מוצדקת, וההתייחסות אליה שונה לחלוטין.
ניכור הורי מתקיים כאשר העוינות נשענת על מסרים שהילד קלט מההורה המנכר, ולא על התנסות ממשית שלו. הרחבתי על ההבחנה הזו, שאינה תמיד פשוטה, בעמוד על ההבדל בין ניכור הורי לסרבנות קשר.
איך מוכיחים ניכור הורי מצד האב
תיעוד כדין
הראיות הן לב העניין. הודעות טקסט, התכתבויות, מיילים, תיעוד של הפרות זמני שהות ביומן מסודר, אישורים ממוסדות חינוך, וחוות דעת של אנשי טיפול שמלווים את הילד. הקלטות אפשריות רק בהתאם לדין, ולכן חשוב להתייעץ לפני שמקליטים, כדי שהראיה תהיה קבילה.
מה שחשוב להבין הוא שראיה בודדת כמעט אף פעם אינה מספיקה. מה שמשכנע ערכאה הוא דפוס מתמשך ומתועד לאורך זמן.
נטל ההוכחה ומינוי מומחה
הנטל מוטל על ההורה הטוען לניכור, ולכן איכות התיעוד קריטית להצלחת ההליך. בפועל, ערכאות נוהגות למנות אנשי מקצוע שיבחנו את המצב: עובד סוציאלי לסדרי דין שיגיש תסקיר, מומחה לחידוש קשר או לניכור הורי, ובמקרים מסוימים אף אפוטרופוס לדין שייצג את קולו העצמאי של הילד בנפרד מעמדות ההורים.
פירטתי את שיטות ההוכחה ואת סוגי הראיות בהרחבה בעמוד על איך מוכיחים ניכור הורי.
תביעת ניכור הורי: מה בית המשפט יכול לעשות
התביעה נשענת על שלושה עקרונות: עקרון טובת הילד, זכות הילד וההורה לקשר ביניהם, וחובתם של שני ההורים לאפשר ולעודד את הקשר עם ההורה השני. על בסיסם עומדים לרשות הערכאה כמה סעדים.
שינוי זמני שהות ואחריות הורית
הערכאה רשאית לשנות את חלוקת זמני השהות שנקבעה, ובמקרים חמורים אף להעביר את האחריות ההורית העיקרית להורה המנוכר. זהו סעד משמעותי, שנשקל כאשר מתברר שהמשך המצב הקיים פוגע בילד.
סנקציות ואכיפה
כאשר האב מפר החלטה שיפוטית בעניין זמני שהות, ניתן לפעול לאכיפתה. בין הכלים העומדים לרשות הערכאה נמנים חיוב בהוצאות, קנסות, וצווים שנועדו להבטיח את קיום ההחלטה. במקרים של הפרה בוטה וחוזרת קיים גם מסלול של פקודת ביזיון בית המשפט, שמאפשר לכפות קיום החלטה באמצעים כספיים או אחרים. ניתן גם לבחון שינוי בהיקף המזונות בהתאם לשינוי בזמני השהות בפועל.
הרחבתי על הסעדים ועל האכיפה בעמוד על מה העונש על ניכור הורי.
פיצוי נזיקי
בנוסף להליך המשפחתי, קיימת אפשרות להגיש תביעה נזיקית בגין הנזק הנפשי שנגרם להורה המנוכר. זהו מסלול שנבחן לפי נסיבות המקרה, והוא דורש ביסוס ראייתי משמעותי.
מה לעשות כבר עכשיו, ומה לא
כדאי לעשות:
- לתעד באופן שוטף ומסודר כל הפרה, כל שיחה וכל אירוע חריג, עם תאריכים
- להמשיך להגיע לכל מפגש שנקבע, גם אם הילד מסרב לצאת. הנוכחות שלכם מתועדת ומשמעותית
- לשמור על תקשורת עניינית ומכבדת עם האב, בכתב ככל האפשר
- לשתף גורם טיפולי שמלווה את הילד ולבקש תיעוד
- לפנות לייעוץ משפטי מוקדם ככל האפשר, כי הזמן פועל לרעת הקשר
לא כדאי לעשות:
- לא לשתף את הילדים בפרטי ההליך המשפטי או להציג להם מסמכים
- לא להשיב באותה מטבע ולדבר בגנות האב בפניהם
- לא לוותר על מפגשים מתוך עלבון או ייאוש, גם כשקשה
- לא לפעול בניגוד להחלטות שיפוטיות קיימות
- לא להמתין ולקוות שזה יעבור מעצמו, כי ניכור נוטה להתעצם עם הזמן
הליווי שלי בתיקי ניכור הורי
בתיקי הגירושין שאני מלווה, אני פוגשת לא מעט מקרים של ניכור הורי, ובכללם ניכור מצד האב. הניסיון שלי לימד אותי ששילוב של שני מסלולים, המשפטי והטיפולי, הוא שמייצר שינוי אמיתי. הליך משפטי לבדו אינו מחזיר קשר שנפגע, וטיפול לבדו אינו מספיק כשהצד השני אינו משתף פעולה.
לכן, בכל תיק אני בוחנת קודם כול מה המסלול המתאים. לעיתים נכון לפתוח בהליך יישוב סכסוך ולנסות להגיע להסדרה מוסכמת, ולעיתים המצב מחייב פנייה מהירה לערכאה ובקשה למינוי מומחה. אני מלווה אתכם בשני המקרים, מהשלב של איסוף התיעוד ועד לניהול ההליך, ומקפידה שהילדים יישארו מחוץ למחלוקת ככל האפשר.
שאלות נפוצות
לא נמצאו תוצאות
