ניכור הורי מצד האם – תסמינים וכיצד מתמודדים
ניכור הורי הוא אחת התופעות הכואבות שיכולות להתעורר במסגרת סכסוך גירושין טעון. כאשר עולה חשש לניכור הורי מצד האם, הכוונה היא להתנהלות שעלולה לפגוע באופן מתמשך בקשר בין הילדים לבין אביהם, עד כדי התרחקות משמעותית ולעיתים אף נתק. מצב כזה עלול לפגוע לא רק באב אלא בראש ובראשונה בילד ובאפשרות שלו לקיים קשר משמעותי עם שני הוריו.
עם זאת, חשוב להבהיר כבר בתחילת הדברים: לא כל מצב שבו ילד אינו רוצה לפגוש את אביו מעיד על ניכור הורי מצד האם. יש לבחון מדוע הקשר נפגע, כיצד נראו היחסים בין האב לילד קודם לכן, כיצד מתנהלים שני ההורים והאם קיימות סיבות אחרות לסירוב או להתרחקות.
גם מערכת המשפט מתייחסת להבחנה הזאת ברצינות. בפסיקה הודגש שלא כל סרבנות קשר מקורה בניכור הורי, ולעיתים הסירוב נובע מסיבות אחרות הקשורות ליחסים שבין הילד להורה.
כדי להתמודד נכון עם מצב כזה, נדרשת בדרך כלל הסתכלות משולבת: להבין את התמונה העובדתית, לשמור על טובת הילד, לבחון צורך בהתערבות טיפולית ובמקרים המתאימים גם לפעול מבחינה משפטית.
מהו ניכור הורי מצד האם?
ניכור הורי מצד האם מתאר מצב שבו נטען כי התנהלות האם משפיעה באופן בלתי מוצדק על יחסו של הילד לאב ופוגעת בקשר ביניהם.
התופעה יכולה להתבטא בדרכים שונות: השחרת דמותו של האב, יצירת פחדים שאינם מבוססים, עירוב הילד בסכסוך, הצבת מכשולים סביב המפגשים או העברת מסרים שמעמידים את הילד בקונפליקט נאמנויות.
ככל שמצב כזה נמשך, עלול להיווצר נתק שהולך ומתקבע.
אבל כאן חשוב לדייק את התוכן שהיה בעמוד המקורי: לא נכון לקבוע שכל ילד שמתרחק מאביו עושה זאת משום שהאם "השתמשה בהשפעתה עליו". השאלה מה מקור הסירוב היא אחת השאלות המרכזיות שצריכות להיבחן.
למידע רחב יותר על התופעה ניתן לקרוא גם בעמוד ניכור הורי.
תסמינים של ניכור הורי מצד האם
ילד הסובל מניכור הורי מצד האם עשוי להראות דחייה פתאומית ובלתי מוסברת כלפי האב, ללא הצדקה אמיתית או אירוע שגרם לכך. הילד מאמץ לחלוטין את טענות האם ומציג נרטיב אחיד ללא ביקורתיות או ניסיון להבין את המציאות בעצמו. לעיתים קרובות, הילד מפגין חוסר אמפתיה כלפי האב, עד כדי זלזול או יחס מתנכר, ואינו מגלה כל סימני צער על הפגיעה בו. ניתן לזהות מקרים שבהם הילד משתמש בניסוחים שאינם אופייניים לו, לעיתים בשפה משפטית מורכבת, מה שעשוי להעיד על השפעה חיצונית. במקרים חמורים, הילד אף נמנע מקשר לא רק עם האב אלא גם עם בני משפחתו המורחבת, תוך אימוץ גישה של נתק מוחלט.
איך ניכור הורי מצד האם יכול לבוא לידי ביטוי?
אין סימן אחד שמוכיח ניכור הורי. בדרך כלל יש צורך להסתכל על דפוס ההתנהלות לאורך זמן ועל מכלול הנסיבות.
התנהגויות שעשויות לעורר חשש כוללות בין היתר:
- אמירות שליליות חוזרות על האב בפני הילדים.
- הצגת האב כמי שאינו רוצה בילדים או אינו דואג להם.
- עירוב הילדים בפרטים מתוך הסכסוך בין ההורים.
- יצירת קושי חוזר בקיום זמני השהות.
- ביטול מפגשים או יצירת מכשולים מתמשכים סביבם.
- קושי בקיום שיחות טלפון או תקשורת שוטפת עם האב.
- העברת מסרים שמעמידים את הילד במצב שבו הוא מרגיש שעליו לבחור בין הוריו.
- חוסר עידוד של הקשר עם האב.
- שינוי חד ובלתי מוסבר ביחסו של הילד לאב.
- התרחקות לא רק מהאב אלא לעיתים גם מבני משפחתו המורחבת.
אף אחד מהסימנים האלה, בפני עצמו, אינו מוכיח ניכור הורי.
יש לבדוק מה התרחש לפני השינוי, האם הייתה מערכת יחסים תקינה בין האב לילד, האם קיימים קשיים אחרים ומה אומרים אנשי מקצוע שמכירים את המשפחה.
איך מתמודדים עם ניכור הורי מצד האם?
כדי להתמודד עם תופעת הניכור ההורי, חשוב לפעול במספר מישורים:
- איתור ואבחון הבעיה – השלב הראשון הוא להבין האם אכן מדובר בניכור הורי ולא בסיבה אחרת לניתוק הקשר, כגון הזנחה או התעללות. לשם כך מומלץ לפנות לאנשי מקצוע בתחום הטיפולי.
- פנייה לערכאות משפטיות – במקרים שבהם יש חשש לניכור הורי מצד האם חשוב מאוד לא להמתין ולהזדרד ולפתוח בהליך משפטי בבית המשפט. ההליך המשפטי מתבסס על עיקרון טובת הילד, הזכות לקשר של הילד עם שני ההורים והחובה של ההורים לאפשר קשר כזה. וכמובן גם זכותם הבסיסית של ההורים לקשר עם ילדיהם.
- תיעוד המקרה – חשוב לתעד כל מקרה של הסתה מצד האם, כולל הודעות, מיילים, הקלטות (בהתאם לחוק) ועדויות נוספות שיכולות לחזק את הטענות בבית המשפט.
- סיוע מקצועי וטיפולי – שילוב של טיפול רגשי, הן עבור הילד והן עבור ההורה המנוכר, יכול לסייע בשיקום הקשר. לעיתים קרובות, מומלץ להיעזר בפסיכולוגים המתמחים בתחום הניכור ההורי.
- מינוי מומחה מטעם בית המשפט – בתי המשפט עשויים למנות אנשי מקצוע שיבחנו את המקרה לעומק וימליצו על דרכי פעולה, כולל טיפולים מתאימים והנחיות להורים כיצד לשפר את המצב. השופט יכול להחליט כיצד לנהוג: הוא יכול למנות איש מקצוע (עובד סוציאלי)
שיבחן את המקרה, יכול לשלוח את המשפחה לטיפול פסיכולוגי, וכן רשאי ומומלץ כי ימנה מומחה לסרבנות קשר / מומחה לחידוש קשר / מומחה לניכור הורי, ויתן לו את הסמכויות הנרחבות שנדרשות לאותו מקרה, ולצורך קבלת ממצאים, האם קיים ניכור ומה התוכנית הטיפולית המומלצת, כולל אכיפתה תחת הליך בית המשפט.
תסמינים אפשריים אצל הילד
העמוד הקיים ציין מספר מאפיינים שיכולים להופיע אצל ילד שמתרחק מאביו, ובהם שינוי חד ביחס, אימוץ טענות של אחד ההורים ושימוש בניסוחים שאינם אופייניים לגילו.
אלו בהחלט דברים שכדאי לשים לב אליהם, אבל אין לבצע באמצעותם "אבחון עצמי".
במקרים מסוימים ניתן לראות:
- דחייה משמעותית של האב ללא הסבר ברור.
- שינוי קיצוני ביחס לעומת הקשר שהיה בעבר.
- חזרה על מסרים או האשמות שנשמעים כאילו נלקחו מתוך הסכסוך בין המבוגרים.
- יחס שחור-לבן שבו הורה אחד מוצג כרע לחלוטין והאחר כטוב לחלוטין.
- חוסר רצון לשמור על קשר גם עם בני משפחת האב.
- התנגדות חזקה לכל ניסיון לחידוש הקשר.
מצד שני, יכולות להיות גם סיבות מוצדקות לחלוטין לכך שילד מתרחק מהורה.
לכן השאלה אינה רק איך הילד מתנהג, אלא בעיקר מדוע הוא מתנהג כך.
ניכור הורי או סרבנות קשר – מה ההבדל?
זהו אחד הנושאים החשובים ביותר בעמוד.
סרבנות קשר מתארת מצב שבו ילד מסרב או מתקשה לקיים קשר עם אחד מהוריו. ניכור הורי עוסק בשאלה האם להתנהלות ההורה האחר יש חלק בלתי מוצדק ביצירת הסירוב או בהחרפתו.
כלומר, לא כל סרבנות קשר היא בהכרח ניכור הורי.
ייתכן שילד מסרב לקשר בגלל אירועים שחווה בעצמו, מערכת יחסים קשה עם ההורה, פחד, פגיעה, התנהגות הורית בעייתית או סיבות אחרות שיש לברר.
מנגד, יש גם מצבים שבהם סרבנות הקשר מתפתחת על רקע השפעה של ההורה האחר.
כדי להבין את ההבדל צריך לבחון שאלות כמו:
- כיצד נראו היחסים בין האב לילד לפני המשבר?
- האם חל שינוי פתאומי?
- האם הילד נותן הסבר לסירוב?
- האם קיימים אירועים שיכולים להסביר אותו?
- האם האם מעודדת את הקשר או פועלת נגדו?
- האם קיימות הפרות חוזרות של מפגשים?
- מה אומרים גורמי הטיפול או הרווחה המעורבים במקרה?
בפסיקה נקבע במפורש שקיים הבדל משמעותי בין סרבנות קשר לניכור הורי, ושסרבנות יכולה לנבוע גם מהתנהגות פוגענית של ההורה שממנו הילד מתרחק.
להרחבה ניתן לקרוא בעמוד ההבדל בין ניכור הורי לסרבנות קשר.
איך מוכיחים ניכור הורי מצד האם?
אמירה כמו "האמא מסיתה את הילדים נגדי" היא טענה משמעותית, אך היא אינה מספיקה בפני עצמה.
כאשר מבקשים להוכיח ניכור הורי, יש חשיבות לתמונה העובדתית שניתן להציג.
בהתאם למקרה, עשויה להיות משמעות ל:
- תיעוד של הפרות זמני שהות.
- תיעוד מפגשים שלא התקיימו.
- התכתבויות בין ההורים.
- ניסיונות עקביים של האב ליצור קשר עם הילדים.
- שינוי בדפוס היחסים לאורך זמן.
- החלטות קודמות שניתנו בעניין הקשר.
- תסקירים.
- עמדות של עובדים סוציאליים או גורמי טיפול.
- חוות דעת מקצועיות כאשר נדרשות.
- התנהלות שני ההורים לאורך הסכסוך.
לעיתים דווקא הרצף הוא מה שחשוב.
מפגש אחד שבוטל אינו מוכיח ניכור. לעומת זאת, רצף ממושך של הפרות, קשיים חוזרים בקיום הקשר ושינוי משמעותי ביחס הילד עשוי להצדיק בדיקה מעמיקה יותר.
בתי המשפט נעזרים במקרים מתאימים גם בגורמי מקצוע, ויש בישראל רשימות מומחים המיועדות לחוות דעת עבור בתי המשפט בענייני משפחה.
להרחבה בנושא ניתן לקרוא גם במדריך איך מוכיחים ניכור הורי.
איך מתמודדים עם ניכור הורי מצד האם?
כדי להתמודד נכון עם מצב שבו קיים חשש לפגיעה בקשר, חשוב לפעול בכמה מישורים.
קודם כול – לבדוק האם אכן מדובר בניכור הורי
זהו השלב הראשון והחשוב ביותר.
צריך לברר האם הנתק נובע מהשפעה של האם או שמא קיימות סיבות אחרות לקושי בקשר.
במקרים המתאימים ניתן להיעזר באנשי מקצוע מתחום הטיפול והרווחה כדי להבין את מקור הקושי.
לא לפעול מתוך כעס
כאשר אב מרגיש שילדיו מתרחקים ממנו, התגובה הרגשית יכולה להיות חזקה מאוד.
אבל איומים, האשמות חוזרות ועימותים מול הילד עלולים להחריף את המצב.
גם כאשר קיים חשד ממשי לניכור, הילד אינו צריך להפוך לזירה שבה ההורים מנהלים את המאבק.
לתעד בצורה מסודרת
חשוב לשמור תיעוד עובדתי וחוקי של המתרחש.
למשל:
- מתי היה אמור להתקיים מפגש.
- האם הוא התקיים.
- כיצד הוסבר הביטול.
- אילו ניסיונות נעשו ליצור קשר.
- התכתבויות רלוונטיות בין ההורים.
תיעוד מסודר של עובדות בדרך כלל יעיל יותר מאוסף האשמות כלליות.
אין להשיג מידע באמצעות חדירה לחשבונות פרטיים או בדרכים בלתי חוקיות.
להמשיך להראות לילד נוכחות הורית
גם כשהילד דוחה את האב, לא מומלץ להגיב בהיעלמות מוחלטת מתוך עלבון.
בהתאם לנסיבות ולהכוונה המקצועית, חשוב שהילד ימשיך לקבל מסר יציב שהאב מעוניין בקשר איתו, בלי להפעיל עליו לחץ ובלי לדרוש ממנו לבחור צד.
לפנות לייעוץ משפטי מוקדם
כאשר מתחיל להתפתח דפוס מתמשך של פגיעה בקשר, כדאי להבין את האפשרויות המשפטיות ולא להמתין בהכרח עד שהקשר ינותק לחלוטין.
לבחון צורך בהתערבות משפטית וטיפולית
בהתאם לחומרת המקרה ניתן לבחון פנייה לערכאה המתאימה, בקשה למעורבות גורמי מקצוע או טיפול שמטרתו חידוש הקשר.
אין הליך אחד שמתאים לכל משפחה.
למה חשוב לפעול מוקדם?
כאשר הקשר בין ילד להורה הולך ומתנתק לאורך זמן, השבתו יכולה להפוך למורכבת יותר.
גם הנהלת בתי המשפט מפעילה נוהל ייעודי לטיפול בבקשות דחופות שעוסקות בהבטחת קשר בין ילדים להוריהם, מתוך הכרה בחשיבות הטיפול המהיר במצבים שבהם קיים חשש לפגיעה משמעותית בקשר.
עם זאת, "לפעול מוקדם" אינו אומר שכל מפגש שבוטל מצדיק מיד הליך משפטי.
צריך להבדיל בין אירוע נקודתי לבין דפוס הולך ומעמיק.
אם הילד שהיה בקשר רציף עם אביו מתחיל להתרחק באופן משמעותי, זמני השהות אינם מתקיימים שוב ושוב והמצב אינו משתפר, כדאי להבין מוקדם יותר מה מקור הבעיה ומה ניתן לעשות.
מה בית המשפט יכול לעשות במקרה של ניכור הורי?
בעמוד המקורי נכתב כי בית המשפט יכול להטיל קנסות, לשנות משמורת ואף להשפיע על המזונות.
חשוב לדייק: אין סנקציה אוטומטית שנובעת מעצם העלאת טענה לניכור הורי.
כאשר בית המשפט משתכנע שקיימת בעיה משמעותית בקשר, הוא עשוי בהתאם לנסיבות לבחון מגוון צעדים, למשל:
- מתן הוראות לקיום הקשר.
- קבלת תסקיר.
- מינוי או מעורבות של גורמי מקצוע.
- הפניה לטיפול.
- טיפול ייעודי לחידוש הקשר.
- התאמות הנוגעות לזמני השהות.
- הוראות שמטרתן להביא לקיום החלטות שכבר ניתנו.
- במקרים המתאימים, צעדים נוספים בהתאם לחומרת המצב ולטובת הילד.
מרכזי קשר הורה-ילד, למשל, משמשים במצבים משפחתיים מורכבים ליצירת מסגרת מוגנת למפגשים ובמטרה לאפשר, ככל שניתן ובהתאם לצרכים, מעבר הדרגתי לקשר עצמאי.
המטרה המשפטית אינה "להעניש את האם", אלא בראש ובראשונה לבדוק כיצד ניתן להגן על טובת הילד ועל קשר תקין ובטוח עם הוריו.
האם ניכור הורי מצד האם יכול להשפיע על זמני השהות?
כן, כאשר מוכחת פגיעה משמעותית ומתמשכת בקשר, היא עשויה להיות רלוונטית להחלטות הנוגעות לזמני השהות ולדרך שבה יתקיים או יחודש הקשר.
אבל אין כלל שלפיו טענה לניכור מובילה אוטומטית להעברת הילדים לאב או לשינוי מסוים באחריות ההורית.
בית המשפט בוחן את טובת הילד ואת נסיבות המשפחה.
לעיתים הפתרון יהיה טיפולי, לעיתים יידרשו התאמות בזמני השהות ולעיתים יהיה צורך בצעדים נוספים.
למידע רחב יותר ניתן לקרוא על זמני שהות ומשמורת משותפת.
ניכור הורי מצד האם ומזונות ילדים
אחת השאלות הקשות שעולות אצל אבות שחווים נתק מהילדים היא:
"איך ייתכן שאני ממשיך לשלם מזונות כשהילדים בכלל לא מוכנים לראות אותי?"
השאלה מובנת, אבל חשוב לא להסיק ממנה שאפשר פשוט להפסיק לשלם.
קיימים מקרים שבהם נתק חמור בין ילד להורה נבחן גם במסגרת מחלוקות הנוגעות למזונות, אך אין מנגנון אוטומטי שלפיו ניכור הורי מבטל או מפחית מזונות.
הנושא נבחן באופן פרטני ובהתחשב בנסיבות ובטובת הילד.
לכן אין לבצע שינוי חד צדדי בתשלום רק משום שקיימת טענה לניכור.
למידע נוסף ניתן לקרוא בעמוד מזונות ילדים.
האם ניתן לתבוע פיצוי בגין ניכור הורי מצד האם?
במקרים מסוימים הוגשו תביעות נזיקיות בעקבות התנהלות נטענת שהובילה לפגיעה קשה בקשר שבין הורה לילדו, וקיימים גם מקרים שבהם נפסק פיצוי.
עם זאת, עצם העובדה שקיים נתק אינה מקימה באופן אוטומטי זכות לפיצוי.
בית המשפט בוחן את נסיבותיו של כל מקרה, את ההתנהלות שיוחסה להורה, את האחריות, הקשר הסיבתי והנזק. בפסק דין שפורסם על ידי הרשות השופטת בשנת 2024 הודגש במפורש שהשאלה האם התנהלות שהביאה לסרבנות קשר או לניכור עולה כדי עוולה נזיקית נבחנת לפי נסיבות כל מקרה.
קיים באתר גם עמוד נפרד שעוסק בהשלכות ובפיצויים במקרי ניכור הורי, ולכן אין צורך להרחיב כאן מעבר לכך.
3 עובדות שחשוב להכיר על ניכור הורי מצד האם
-
"ניכור הורי" ו"סרבנות קשר" – מה ההבדל?
חשוב להבין שניכור הורי אינו זהה לסרבנות קשר. בעוד שניכור הורי הוא מצב שבו ההורה האחראי על הילד, במקרה זה האם, מפעילה מניפולציות רגשיות על הילד כדי להרחיקו מהאב, סרבנות קשר היא תופעה שונה לחלוטין. בסרבנות קשר, הילד עצמו מסרב להיפגש עם אחד ההורים ממניעים פנימיים, לדוגמא: בשל חוויות קשות של הזנחה, פגיעה רגשית או אלימות. ניכור הורי, לעומת זאת, נוצר מתוך מניעים חיצוניים ומתודלק על ידי מערכת יחסים בעייתית בין ההורים, ולאו דווקא בגלל יחסו האישי של הילד כלפי ההורה המנוכר. חשוב להבחין בין שני המושגים, שכן ההשלכות המשפטיות והטיפוליות של כל אחד מהם שונות לחלוטין. אך חשוב גם לדעת כי ישנם מיקרים בהם סרבנות קשר נובעת מניכור הורי!
-
לניכור הורי יש השפעה הרסנית על כל המעורבים
ניכור הורי אינו פוגע רק בהורה המנוכר – במקרה זה האב – אלא גם בילד עצמו. עבור האב, הנתק הכפוי יוצר כאב נפשי עמוק, תחושת חוסר אונים ולעיתים אף השלכות משפטיות ופיננסיות. עם זאת, הילד הוא הנפגע המרכזי, שכן הוא מאבד מערכת יחסים משמעותית עם אחד מהוריו, דבר שעשוי לגרום לו לנזק רגשי ארוך טווח. ברוב המקרים, הילד אינו מודע לכך שהרגשות השליליים כלפי האב אינם שלו, אלא תוצאה של השפעה חיצונית. ילדים שחווים ניכור הורי עלולים לפתח בעיות זהות, קשיים ביצירת קשרים בין-אישיים, חרדות ואף דיכאון. לכן, התמודדות עם ניכור הורי אינה רק זכותו של ההורה המנוכר, אלא גם חובה מוסרית כלפי הילד.
-
לבית המשפט יש כלים להתמודד עם ניכור הורי
המערכת המשפטית מכירה בניכור הורי כתופעה מסוכנת שיש לה השלכות חמורות. כאשר מוכח כי האם פועלת לניתוק הקשר בין הילד לאביו ללא הצדקה, בית המשפט יכול להתערב ולנקוט בסנקציות שונות כדי להבטיח את שמירת הקשר ההורי. בין הצעדים האפשריים ניתן למצוא שינוי במשמורת, הטלת קנסות, ואף הפסקת תשלום מזונות במקרים קיצוניים. בנוסף, האב יכול להגיש תביעה נזיקית בדרישה לפיצוי על עוגמת הנפש והנזק הנפשי שנגרמו לו ולילדו. לצד ההליכים המשפטיים, מומלץ לשלב גם ליווי טיפולי מקצועי שיסייע בשיקום הקשר וימזער את הנזק הרגשי שנגרם לילד.
מה לא כדאי לעשות אם אתם חושדים שהאם מנכרת את הילדים?
זה חלק חשוב לא פחות מהשאלה מה כן לעשות.
לא מומלץ:
- לחקור את הילד שוב ושוב על דברי האם.
- לדרוש מהילד להסביר מי "אשם".
- לבקש מהילד לאסוף מידע או ראיות.
- לדבר בצורה פוגענית על האם בפניו.
- להציג לילד כתבי טענות או התכתבויות משפטיות.
- לדרוש ממנו לבחור צד.
- להפסיק לנסות לשמור על קשר רק בגלל תחושת דחייה.
- להפר החלטות קיימות באופן עצמאי.
- להפסיק מזונות על דעת עצמכם.
- לשלוח איומים מתוך כעס.
- להשיג ראיות בדרכים בלתי חוקיות.
גם אם האב מאמין שהאם פוגעת בקשר, ההתנהלות שלו בתקופה הזו יכולה להשפיע הן על הילד והן על האופן שבו המצב ייבחן בהמשך.
איך פועלים לחידוש הקשר עם הילדים?
כאשר כבר נוצר נתק, חשוב לא להתמקד רק בשאלה מי גרם לו.
המטרה החשובה יותר היא להבין כיצד ניתן לחדש את הקשר.
במקרים מסוימים ניתן להיעזר בטיפול משפחתי או בגורם מקצועי שמלווה תהליך של חידוש קשר. במקרים אחרים נדרשות גם החלטות משפטיות שיאפשרו לתהליך להתקיים.
לעיתים בית המשפט נעזר בעובדים סוציאליים, פסיכולוגים או מומחים בתחום יחסי הורה-ילד, בהתאם למקרה. קיימת גם מסגרת רשמית של מומחים המספקים חוות דעת לבתי המשפט בענייני משפחה.
כאשר הנתק כבר ממושך, חשוב לזכור שחידוש הקשר יכול להיות תהליך הדרגתי.
המטרה אינה לגרום לילד "להודות" שמישהו הסית אותו, אלא לבנות מחדש מערכת יחסים בטוחה ככל שניתן.
לסיכום קודם להבין מדוע הקשר נפגע
ניכור הורי מצד האם עלול להיות מצב קשה מאוד עבור אב שמרגיש שהוא מאבד את ילדיו. אבל דווקא בגלל חומרת הטענה, חשוב שלא למהר להגדיר כל התרחקות של ילד כניכור.
צריך לבחון מה היה הקשר קודם לכן, מה השתנה, האם קיימות סיבות אחרות לסירוב, כיצד מתנהלים שני ההורים ואיזו תמונה עובדתית ניתן להציג.
כאשר מתברר שקיים דפוס ממשי של פגיעה בקשר, הזמן עשוי להיות משמעותי. ככל שהנתק מתקבע, חידוש הקשר יכול להפוך למורכב יותר ולכן חשוב לבחון את דרכי הפעולה המשפטיות והטיפוליות המתאימות.
משרד עורכי הדין גלית צור עוסק בדיני משפחה ובסכסוכים הנוגעים לניכור הורי, סרבנות קשר וזמני שהות, לצד ליווי וגישור בסכסוכים משפחתיים.
המטרה אינה להפוך את הילד לחלק מהמאבק בין ההורים, אלא להבין מה גורם לפגיעה בקשר ולפעול, במקרים המתאימים, בדרך שתאפשר להגן על טובתו ולשמור ככל האפשר על הקשר המשמעותי שלו עם שני הוריו.
שאלות נפוצות על ניכור הורי מצד האם
שינוי משמעותי ביחס של הילד לאב, הפרעות חוזרות למפגשים, אמירות שליליות על האב ועירוב הילד בסכסוך יכולים לעורר חשש. עם זאת, אין סימן בודד שמוכיח ניכור הורי, ויש לבחון את התמונה המלאה.
יש צורך בתשתית עובדתית ולא רק בטענה כללית. בהתאם למקרה ניתן להציג תיעוד של ניסיונות לקיים קשר, הפרות של זמני שהות, התכתבויות, החלטות קודמות וכן חומר מגורמי טיפול ומומחים.
סרבנות קשר היא מצב שבו הילד מסרב לקשר. ניכור הורי מתייחס למצב שבו נטען שהשפעה בלתי מוצדקת של ההורה האחר תרמה לפגיעה בקשר. לא כל סרבנות קשר היא ניכור הורי.
ראשית צריך לברר מדוע הוא מסרב. בהתאם לנסיבות ניתן לבחון התערבות טיפולית, ייעוץ משפטי ובמקרים המתאימים גם פנייה לערכאה לצורך שמירה על הקשר או חידושו.
פגיעה מוכחת ומתמשכת בקשר עשויה להיות רלוונטית להחלטות בנושא זמני השהות, אך אין תוצאה אוטומטית. טובת הילד והנסיבות הספציפיות הן שעומדות במרכז הבחינה.
אין כלל אוטומטי שלפיו ניכור הורי מוביל להפחתה או לביטול מזונות. מדובר בסוגיה מורכבת שדורשת בחינה פרטנית.
קיימים מקרים שבהם הוגשו ואף התקבלו תביעות נזיקיות, אך לא כל נתק או טענה לניכור מקימים עילת תביעה או זכאות לפיצוי. הדבר תלוי בהוכחת הנסיבות, האחריות והנזק.
כאשר מתחיל להיווצר דפוס מתמשך של פגיעה בקשר, ביטול מפגשים, הפרות חוזרות או נתק משמעותי, כדאי להבין את האפשרויות בשלב מוקדם ולא להמתין בהכרח עד שהקשר יתנתק לחלוטין.
לא נמצאו תוצאות
