תביעת גירושין

תביעת גירושין – המדריך להתרת קשר הנישואין

כשהחיים המשותפים מגיעים לקיצם והדרך היחידה להמשיך הלאה היא להפריד כוחות באופן פורמלי, עשויות להתעורר מספר שאלות מהותיות: כיצד מתחילים את תהליך הגירושין? האם יש לפנות לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה? ומה קורה אם הצד השני מסרב לשתף פעולה?
תביעת גירושין היא הליך משפטי מורכב, הדורש הבנה מעמיקה של המערכת המשפטית הישראלית הייחודית. במדריך זה נסביר מהי תביעה לגירושין, כיצד בוחרים את הערכאה הנכונה, מהם ההבדלים המהותיים בין המסלולים השונים, וכיצד מתמודדים עם אתגרים כמו סרבנות גט.

מהי תביעה להתרת נישואין ומתי כדאי להתחיל?

תביעה להתרת נישואין היא ההליך המשפטי הפורמלי לסיום קשר הנישואין. בישראל, בשל המבנה הייחודי של מערכת המשפט, אופי ההליך משתנה בהתאם לדת ולמצב האישי של בני הזוג. כך, עבור זוגות יהודים, הדרך היחידה להתגרש היא באמצעות מתן וקבלת גט בבית הדין הרבני. לעומת זאת, עבור זוגות מעורבים או חסרי דת, נדרשת פנייה לבית המשפט לענייני משפחה במתכונת של "התרת נישואין".

השאלה מתי להתחיל בהליך היא מורכבת. בהיבט האישי, כדאי לשקול מספר גורמים: האם נעשו ניסיונות אמיתיים לשיקום הזוגיות? האם יש הסכמה עקרונית על הפרידה? מה מצב הילדים והאם הם מוכנים לכך רגשית? האם נערכה הכנה כלכלית ומשפטית מתאימה?
עם זאת, חשוב להבין שהתזמון משפיע לא רק על ההיבט הרגשי אלא גם על ההיבט המשפטי. כך, מי שפונה ראשון לערכאה מסוימת עשוי לקבוע את המסגרת שבה יתנהל הליך הגירושין ויידונו בו הנושאים הנלווים, כמו מזונות, חלוקת זמני שהות ורכוש.

לפני שמגישים תביעת גירושין, מה חשוב לבדוק

הגשת תביעת גירושין היא צעד משמעותי, וכדאי שהוא יתבצע אחרי הכנה ולא מתוך החלטה של רגע. ככל שמגיעים אל ההליך מוכנים יותר, כך אפשר לנהל אותו מעמדה מסודרת יותר. לאורך 27 שנות ליווי תביעות גירושין, אני רואה שההכנה המוקדמת היא שמשפיעה על אופן ההתנהלות בהמשך. לפני פתיחת התיק, יש כמה דברים שכדאי לעצור ולבחון.

ראשית, כדאי לאסוף מבעוד מועד את המסמכים והמידע הרלוונטיים, ובמיוחד את התמונה הכלכלית של בני הזוג. נתונים על נכסים, חשבונות והכנסות הם הבסיס להחלטות בהמשך.

שנית, כדאי לבחון אם קיימת אפשרות להגיע להסכם גירושין בהסכמה, עוד לפני שפותחים בהליך משפטי. כמגשרת מוסמכת עם התמחות בגישור משפחתי, אני בודקת קודם אם יש דרך להגיע להבנה מחוץ לכותלי בית הדין, משום שהסכמה מוקדמת חוסכת לא פעם זמן, כסף וקושי רגשי.

שלישית, כדאי לקבל ייעוץ משפטי מוקדם. שיחה אחת עוד לפני הצעד הראשון מסייעת להבין את הזכויות, לבחור את הערכאה המתאימה, ולהיערך נכון להמשך.

טעויות נפוצות בתביעת גירושין

לאורך השנים אני פוגשת כמה טעויות שחוזרות על עצמן בפתח ההליך, לרוב מתוך חוסר מידע. ההיכרות איתן מראש מסייעת להיערך טוב יותר.

הטעות הראשונה היא פתיחת הליך מתוך כעס. החלטה שמתקבלת ברגע של סערת רגשות נוטה להיות פחות שקולה, ולעיתים מובילה לצעדים שקשה לחזור מהם.

הטעות השנייה היא יציאה לדרך בלי לאסוף מידע כלכלי. מי שמגיש תביעה בלי תמונה מלאה של הנכסים, החשבונות והחובות, מתחיל את ההליך בעמדה פחות מבוססת.

הטעות השלישית היא חתימה על הסכמות בלי בדיקה משפטית. מסמך שנחתם בחיפזון, גם אם הוא נראה הוגן באותו רגע, עשוי לחייב לתנאים שאינם בהכרח לטובתכם.

הטעות הרביעית היא הגשת תביעה בלי אסטרטגיה משפטית מסודרת. מניסיוני בניהול תיקי גירושין מורכבים, תביעת גירושין אינה רק מילוי טפסים, אלא חלק ממהלך כולל, ובחירת הערכאה והעיתוי משפיעה על המשך הדרך.

היכן לפתוח את התיק, בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה?

מדובר באחת ההחלטות האסטרטגיות החשובות בתהליך הגירושין. עבור זוגות יהודים, הגירושין עצמם חייבים להתבצע בבית הדין הרבני, לו הסמכות הייחודית והבלעדית לדון בנושא.

אולם בנושאים הנלווים לגירושין, כמו מזונות, חלוקת זמני שהות (משמורת) וחלוקת רכוש, קיימת סמכות מקבילה, כלומר ניתן לבחור בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה.

חשוב לציין כי מי שמגיש ראשון תביעה וכורך בה את הנושאים הנלווים, "תופס" את הסמכות לאותה ערכאה. זהו "מרוץ הסמכויות" המוכר, ולכן חיוני להתייעץ עם עורך דין לפני כל צעד בהקשר זה.

הבחירה משפיעה באופן משמעותי על אופן ניהול ההליך, שהרי בתי הדין הרבניים פוסקים על פי ההלכה היהודית, בעוד שבתי המשפט פוסקים על פי החוק האזרחי. ההבדלים בדין החל עשויים להיות משמעותיים, במיוחד בנושאי מזונות אישה, חלוקת רכוש וחלוקת זמני שהות.

תביעת גירושין בבית הדין הרבני, המסלול ההלכתי

מי יכול להגיש?

תביעת גירושין בבית הדין הרבני מיועדת לזוגות יהודים בלבד, אזרחי או תושבי ישראל, שנישאו כדת משה וישראל או בנישואין אזרחיים בחו"ל. בית הדין מוסמך גם לדון בתביעות של יהודים תושבי חו"ל בתנאים מסוימים.

התהליך ההלכתי

הגירושין בבית הדין מותנים במתן גט מרצון. בניגוד לתפיסה הרווחת, בית הדין אינו יכול "לגרש" זוג, אלא רק לפסוק שיש חובה או מצווה להתגרש. הגט עצמו חייב להינתן מרצונו של הבעל ולהתקבל מרצונה של האישה.

כדי לחייב מתן גט, נדרשת עילת גירושין הלכתית, כגון אלימות, בגידה, סירוב לקיים יחסי אישות, אי-פרנסה, מומים או מחלות. ללא עילה, בית הדין יכול להמליץ על גירושין אך לא לחייב.

היתרונות והחסרונות

היתרון המרכזי הוא האפשרות לסיים את כל ענייני הגירושין במקום אחד, הגט והנושאים הנלווים יחד. בית הדין גם פועל לעיתים מהר יותר ובעלויות נמוכות יותר.

החסרונות כוללים את החלת הדין הדתי, שעשוי להיות פחות שוויוני, במיוחד בנושאי רכוש ומזונות אישה. כמו כן, התלות ברצון הצדדים למתן הגט עלולה להוביל לסחטנות.

עילות גירושין בבית הדין הרבני, מתי בית הדין יחייב גט?

כאשר אין הסכמה הדדית בין בני הזוג, הצד התובע אינו יכול להסתפק ברצון להתגרש, אלא נדרש להוכיח עילת גירושין הלכתית. העילות מתחלקות לשני סוגים: עילות אובייקטיביות, שעניינן מצבים עובדתיים, ועילות סובייקטיביות, שעניינן התנהגות של אחד הצדדים. להלן העילות המרכזיות שבהן בית הדין נוהג לדון.

בגידה ומעשי כיעור

בגידה נחשבת לאחת העילות החמורות בדין העברי. מבחינה הלכתית קיימת הבחנה בין בגידת האישה לבגידת הבעל, ולבגידת האישה השלכות מרחיקות לכת יותר, ביניהן אובדן הזכות לכתובה. לצד הבגידה עצמה, קיים מושג בשם "מעשי כיעור", המתייחס להתנהגות שיש בה רמיזה ברורה לבגידה. במקרים מסוימים די בראיות נסיבתיות למעשי כיעור כדי לבסס עילה, גם ללא ראיה ישירה למעשה עצמו.

אלימות והתעללות

אלימות פיזית, מילולית או נפשית מתמשכת מהווה עילת גירושין מוכרת לשני הצדדים כאחד. זוהי אחת העילות הנפוצות בפסיקת בתי הדין, ובמקרים אלה בית הדין נוטה לפעול לחיוב הצד הפוגע במתן גט. חשוב לתעד מצבים מסוג זה, שכן התיעוד עשוי לשמש ראיה משמעותית בהליך.

סירוב לקיים יחסי אישות

סירוב מתמשך לקיים יחסי אישות נדון בהלכה תחת המושגים "בעל מורד" או "אישה מורדת". כאשר אחד הצדדים מסרב לקיים את חיי הנישואין בפועל לאורך זמן, הדבר עשוי להוות עילה לחיוב בגט, מתוך תפיסה שחיי הנישואין פסקו למעשה. בית הדין בוחן כל מקרה לפי נסיבותיו, לרבות הסיבות לסירוב.

עקרות, אין-אונות ומומים

קבוצת עילות זו נמנית עם העילות האובייקטיביות. בין היתר, אישה שלא ילדה לאחר עשר שנות נישואין, אי-פוריות אצל הגבר, מצב של אין-אונות, וכן מחלות או מומים שהוסתרו לפני הנישואין. במקרים אלה העילה אינה נובעת מהתנהגות פסולה אלא ממצב עובדתי, ובית הדין בוחן את הראיות הרפואיות הרלוונטיות.

אי-פרנסה והזנחה כלכלית

כאשר הבעל מסרב לפרנס את אשתו על אף שיש בידו היכולת לעשות זאת, הדבר עשוי להוות עילת גירושין. כאן יש חשיבות רבה להבחנה בין סירוב מכוון לבין חוסר יכולת אובייקטיבי, למשל עקב מחלה או מצב כלכלי שאינו תלוי ברצון. בית הדין בוחן את כוונת הבעל ואת יכולתו בפועל.

פגיעה בערכי הדת ואורח חיים

עילה זו נוגעת למקרים שבהם אחד הצדדים פוגע באורח החיים הדתי של בן או בת הזוג. דוגמאות לכך כוללות הכשלה מכוונת במאכלים אסורים, או התנהגות חמורה בחוסר צניעות. בית הדין מתייחס למקרים אלה בהתאם לרקע הדתי של בני הזוג ולנסיבות הספציפיות של חיי המשפחה.

תביעת גירושין בבית המשפט לענייני משפחה, המסלול האזרחי

סמכויות ומגבלות

בית המשפט לענייני משפחה אינו יכול לגרש זוגות יהודים, זו סמכות בלעדית של בית הדין הרבני. אולם הוא מוסמך לדון בכל הנושאים הנלווים: מזונות, זמני שהות (משמורת), חלוקת רכוש, הסדרי שהות וצווי הגנה. כמו כן, עבור זוגות מעורבים, חסרי דת או בני אותו מין, בית המשפט הוא הערכאה היחידה המוסמכת להתיר את הנישואין.

היתרונות של המסלול האזרחי

החוק האזרחי מבוסס על עקרונות של שוויון וטובת הילד. חלוקת הרכוש נעשית בדרך כלל שווה בשווה, חלוקת זמני השהות נקבעת לפי טובת הילד ללא העדפה מגדרית, והמזונות מחושבים לפי יכולת וצרכים. בית המשפט גם מציע כלים יעילים יותר לאכיפה ולהגנה, כולל צווי הגנה, צווי עיכוב יציאה מהארץ ומינוי גורמי מקצוע.

תביעה כרוכה, שילוב נושאים נלווים בתביעת הגירושין

אחד הכלים האסטרטגיים המשמעותיים בהליך הגירושין הוא התביעה ה"כרוכה". מדובר בתביעת גירושין המוגשת לבית הדין הרבני, שאליה מצורפים ("נכרכים") גם הנושאים הנלווים, כדי שכולם יידונו יחד באותה ערכאה. השימוש הנכון בכלי זה הוא חלק מרכזי ממרוץ הסמכויות.

לא כל נושא ניתן לכרוך בתביעת הגירושין. חלוקת רכוש ומזונות אישה ניתנים לכריכה, וגם סוגיות של הסדר זמני שהות (משמורת) יכולות להתברר במסגרת תביעת הגירושין בבית הדין הרבני.

בנושא מזונות הילדים חלו שינויים משמעותיים בשנים האחרונות. בעקבות תיקון מספר 6 לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים (בבג"ץ 5988/21), כאשר מזונות הילדים נכרכים כדין בתביעת גירושין המוגשת לבית הדין הרבני, ניתן לדון בהם גם ללא הסכמת ההורה השני.

המשמעות היא שההחלטה היכן להגיש את תביעת הגירושין ובאיזה עיתוי לעשות זאת עשויה להשפיע גם על הערכאה שתדון במזונות הילדים ועל אופן ניהול ההליך כולו.

שלושת תנאי הכריכה הכשרה

הפסיקה קבעה שלושה תנאים מצטברים שבלעדיהם הכריכה אינה תקפה. ראשית, הכריכה צריכה להיות כנה ולהיעשות במסגרת תביעת גירושין כנה, ולא ככלי טקטי בלבד. שנית, היא צריכה להיות מפורשת וברורה בכתב התביעה. שלישית, עליה להיעשות בתום לב. כאשר הכריכה נעשית שלא כדין, או שאינה עומדת באחד התנאים, הסמכות לדון בנושא הנלווה חוזרת לבית המשפט לענייני משפחה.

מתי כדאי לכרוך ומתי לא

ההחלטה אם לכרוך נושאים נלווים היא החלטה אסטרטגית מובהקת, ויש לקבל אותה לאחר התייעצות. ככלל, מי שמעדיף שהנושאים הנלווים יידונו בבית הדין הרבני יכרוך אותם בתביעת הגירושין. לעומת זאת, מי שמעדיף שהנושאים יידונו בבית המשפט לענייני משפחה יקדים ויגיש שם תביעה נפרדת, עוד לפני שהצד השני מספיק לכרוך. זהו בדיוק המקום שבו עיתוי נכון של הגשת תביעת גירושין עושה הבדל.

התמודדות עם סרבנות גט, כשהצד השני מסרב

סרבנות גט היא אחת הסוגיות הקשות במשפט המשפחה הישראלי. מדובר במצב שבו צד אחד מסרב לתת או לקבל גט, ובכך מונע מהצד השני להינשא מחדש.

החוק מאפשר הטלת סנקציות על סרבני גט: מניעת יציאה מהארץ, שלילת רישיון נהיגה, הגבלה על פתיחת חשבון בנק, מניעת עבודה במקצועות מוסדרים, ובמקרים חמורים אף מאסר. בנוסף, על סרבני גט הנמצאים במאסר ניתן להטיל סנקציות נוספות, כגון בידוד, מניעת ביקורים, שלילת זכויות וחופשות ומניעת שחרור מוקדם.

בכל הנוגע לסרבנות גט, מניעה מראש עדיפה על טיפול בדיעבד. חשוב לנסח הסכמי ממון והסכמי גירושין באופן שיקשה על סרבנות עתידית. מכל מקום, במקרה של סרבנות בפועל, יש לפעול במהירות ובנחישות, בין היתר באמצעות הגשת בקשה להטלת סנקציות, ולעיתים גם דרך הפעלת לחץ ציבורי וקהילתי.

תביעת פיצויים בגין סרבנות גט

מעבר לסנקציות החוקיות שתוארו למעלה, קיים כלי משפטי נוסף ומשמעותי בהתמודדות עם סרבנות גט: תביעה נזיקית אזרחית לפיצויים. תביעה זו מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה, ולא לבית הדין הרבני, וסכומי הפיצויים שנפסקו בה הגיעו במקרים מסוימים למאות אלפי שקלים.

הפסיקה הכירה בכך שסרבנות גט פוגעת בזכויות יסוד של הצד המסורב, ביניהן הזכות לכבוד, לחירות ולאוטונומיה אישית. חשוב להדגיש שהכלי הזה אינו נחלת נשים בלבד, גם גבר מסורב גט רשאי לתבוע פיצויים מאישה שמסרבת לקבל את הגט. בפועל, מדובר באמצעי שהעלות הכספית הכרוכה בו מהווה גורם מרתיע עבור סרבנים.

מדריך שלב אחר שלב, צעדים מעשיים להגשת תביעת גירושין

שלב 1: הכנה ראשונית

התייעצות עם עורך דין העוסק בדיני משפחה, איסוף מסמכים (חשבונות בנק, מסמכים המעידים על בעלות על נכסים וכדומה), הכנת רשימת נכסים וחובות, תיעוד הכנסות והוצאות, ואיסוף ראיות חיוניות נוספות.

שלב 2: בקשה ליישוב סכסוך

חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך ביחידת הסיוע לפני הגשת תביעת גירושין. ההליך כולל ארבע פגישות עם עובד סוציאלי, שמטרתן לבחון אפשרות להגיע להסכמות והבנות. רק אם ההליך אינו צולח, ניתן להגיש תביעה.

שלב 3: ניסוח והגשת התביעה

הגשת תביעת גירושין דורשת ניסוח מדויק של כתב התביעה, הכולל את פרטי הצדדים, העובדות לעניין הנישואין והפרידה, עילות הגירושין והסעדים המבוקשים. יש לצרף מסמכים תומכים ולשלם אגרה.

שלב 4: ניהול ההליך

השתתפות בדיונים, הצגת ראיות ועדים, ניהול משא ומתן על הסכמות, והתמודדות עם בקשות ביניים. יש לקחת בחשבון שהתהליך עשוי להימשך חודשים ארוכים.

שלב 5: פסק הדין וביצועו

קבלת פסק הדין, סידור הגט (בזוגות יהודים), ביצוע חלוקת הרכוש, הסדרת תשלומי המזונות ויישום הסדרי זמני השהות.

מסמכים נדרשים להגשת תביעת גירושין

הכנת מסמכים מסודרת מראש חוסכת זמן וכסף בהמשך ההליך, ומונעת עיכובים מיותרים. לפני הגשת תביעת גירושין, כדאי לרכז את המסמכים הבאים:

• טופס תביעת גירושין, אותו ניתן לקבל במזכירות בית הדין הרבני
• צילום תעודת זהות עדכנית, כולל הספח
• תעודת נישואין
• כתובה, אם קיימת
• ייפוי כוח לעורך דין, אם יש ייצוג
• מסמכים פיננסיים, כגון תדפיסי חשבון בנק ומסמכי נכסים
• ראיות תומכות לעילות הגירושין, אם רלוונטי
• אישור תשלום אגרה, או בקשה לפטור מאגרה

עלויות, אגרות ומשך הליך, כמה זה עולה וכמה זמן זה לוקח?

אחת השאלות הראשונות שעולות לפני הגשת תביעת גירושין נוגעת לעלויות ולמשך הזמן. התשובה משתנה ממקרה למקרה, אך אפשר לשרטט תמונה כללית שתעזור לכם להיערך.

אגרת פתיחת תיק גירושין

פתיחת תיק בבית הדין הרבני כרוכה בתשלום אגרה, שסכומה מתעדכן מעת לעת וניתן לבדוק אותו באתר בתי הדין הרבניים. במקרים של מצב כלכלי מורכב, ניתן להגיש בקשה לפטור מאגרה. סכום האגרה בבית המשפט לענייני משפחה שונה מזה שבבית הדין הרבני, ולכן כדאי לבדוק מראש את העלות בערכאה הרלוונטית.

שכר טרחת עורך דין

שכר הטרחה משתנה בהתאם למורכבות התיק ולהיקף העבודה, וקיימים מודלי תמחור שונים, כגון שכר טרחה לפי שלבי ההליך, תמחור לפי היקף שעות, או שילוב ביניהם. מאחר שכל תיק שונה, קשה לנקוב במחיר אחיד מראש. אתם מוזמנים ליצור קשר עם המשרד לקבלת הצעת מחיר המותאמת למקרה הספציפי שלכם.

כמה זמן נמשך הליך תביעת גירושין?

משך ההליך תלוי במידה רבה במורכבות המקרה. גירושין בהסכמה עשויים להסתיים תוך מספר חודשים. תביעת גירושין רגילה, ללא מורכבות מיוחדת, נמשכת בדרך כלל בין חצי שנה לשנה. לעומת זאת, תביעה מורכבת, הכוללת סרבנות גט או סכסוך רכוש משמעותי, עשויה להימשך שנים. בסופו של דבר, התזמון תלוי בגורמים רבים, ביניהם מידת שיתוף הפעולה של הצד השני, מורכבות הרכוש, קיומם של ילדים, ועומס התיקים בערכאה.

ערעור על פסק דין בתביעת גירושין

צד שאינו מרוצה מפסק הדין אינו בהכרח מיצה את כל האפשרויות, שכן קיימת זכות ערעור. ערעור על פסק דין של בית הדין הרבני האזורי מוגש לבית הדין הרבני הגדול בירושלים. ערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה מוגש לבית המשפט המחוזי. חשוב לשים לב לחלון הזמן, שכן ככלל יש להגיש ערעור בתוך שלושים יום ממועד קבלת פסק הדין. במקרים חריגים, שבהם מתעוררת שאלה של טעות משפטית מהותית, ניתן לפנות גם לבית המשפט הגבוה לצדק.

תפקיד עורך הדין בהליך, למה ייצוג מקצועי חשוב?

ניהול הליך גירושין ללא ליווי משפטי הוא אפשרי מבחינה טכנית, אך במרבית המקרים הוא מציב את הצד שאינו מיוצג בעמדת נחיתות.

עורך דין מנוסה מביא עמו ידע משפטי, ניסיון מעשי ויכולת ניהול אסטרטגי של ההליך. הוא מסייע בבחירת הערכאה המתאימה, בניסוח התביעה וההסכמים, בניהול המשא ומתן, בייצוג בדיונים ובאכיפת פסק הדין. לא פעם, עורך הדין מהווה גם גורם מאזן שמסייע בקבלת החלטות שקולות ומיטיבות לטווח הארוך, דווקא בתקופה רגשית ולא פשוטה.

מה ההבדל בין תביעת גירושין להסכם גירושין?

אחת השאלות שאני נשאלת לעיתים קרובות היא מה ההבדל בין תביעת גירושין לבין הסכם גירושין, ואיזה מסלול מתאים יותר. התשובה תלויה בעיקר במידת ההסכמה בין בני הזוג.

הסכם גירושין מתאים כאשר בני הזוג מצליחים להגיע להבנות בכוחות עצמם או בליווי, ומנסחים יחד מסמך שמסדיר את כל הנושאים: רכוש, מזונות, זמני שהות (משמורת) והסדרי שהות. לאחר אישור ההסכם בבית הדין או בבית המשפט, הוא מקבל תוקף של פסק דין. היתרונות של מסלול זה הם שמירה על שליטה בתוצאה, הליך מהיר וחסכוני יחסית, והתנהלות רגועה יותר. מבחינת משך הזמן, גירושין בהסכמה מסתיימים לרוב תוך חודשים ספורים. לצד זאת, המסלול מצריך רמה מסוימת של שיתוף פעולה בין הצדדים, שלא תמיד קיימת.

תביעת גירושין מתאימה כאשר אין הסכמה, או כאשר אחד הצדדים אינו משתף פעולה. במצב כזה הצד התובע פונה לערכאה, ובית הדין או בית המשפט מכריע בסוגיות השנויות במחלוקת. היתרון הוא היכולת להגן על הזכויות גם כשהצד השני מתנגד. מנגד, מדובר בדרך ארוכה יותר, שעשויה להימשך חודשים ואף שנים בתיקים מורכבים, וכרוכה בעלויות גבוהות יותר בשל אורך ההליך והדיונים.

בפועל, חלק מהתיקים שאני מלווה מתחילים כתביעה ומסתיימים בהסכם, לאחר שהצדדים מגיעים להבנות תוך כדי ההליך. היכולת לנוע בין שני המסלולים, מתוך היכרות עם שתי הערכאות, היא חלק מהותי מהליווי שאני מציעה.

שאלות נפוצות על תביעת גירושין

האם חייבים לעבור יישוב סכסוך לפני תביעת גירושין? 

כן. החוק מחייב הגשת בקשה ליישוב סכסוך כשלב מקדים, עוד לפני הגשת תביעת גירושין. רק אם הליך יישוב הסכסוך אינו צולח ולא הושגו הסכמות, ניתן להגיש את התביעה עצמה.

מי משלם את אגרת התביעה? 

הצד התובע הוא שמשלם את האגרה בעת הגשת התביעה. במקרים של מצוקה כלכלית, ניתן להגיש בקשה לפטור מאגרה, שתיבחן לפי מצבו של המבקש.

האם דיוני תביעת גירושין פתוחים לציבור?

 לא. הדיונים בענייני גירושין מתקיימים בדלתיים סגורות, אינם פתוחים לציבור הרחב, וחל איסור פרסום על תוכנם. ההסדר נועד לשמור על פרטיות המשפחה ועל טובת הילדים.

האם אפשר להגיש תביעת גירושין בלי עורך דין?

 מבחינה טכנית כן, אך הדבר אינו מומלץ. ההחלטות שמתקבלות בתחילת ההליך, במיוחד בחירת הערכאה ושאלת הכריכה, הן בעלות השפעה ארוכת טווח. טעות כבר בשלב הראשון עלולה לגרור שנים של דיונים מיותרים.

מה קורה אם בן הזוג שלי מתגורר בחו"ל?

 לבית הדין הרבני יש סמכות בינלאומית בתנאים מסוימים, למשל כאשר אחד הצדדים הוא אזרח ישראלי, או כאשר בני הזוג התגוררו יחד בישראל בעבר. מאחר שמדובר בסוגיה מורכבת, יש לבחון כל מקרה באופן פרטני עם עורך דין.

האם אפשר לבטל תביעת גירושין שכבר הוגשה?

 כן. הצד התובע רשאי למשוך את התביעה בכל שלב, למשל אם החליט לנסות שלום בית או אם הגיעו הצדדים להסכמה. את המשיכה יש לבצע בכתב ולהגיש אותה לבית הדין.

מה ההבדל בין תביעת גירושין לבין הסכם גירושין? 

תביעת גירושין מוגשת כאשר אין הסכמה בין הצדדים, ובית הדין הוא שמכריע בסוגיה. הסכם גירושין, לעומת זאת, הוא מסמך שמנסחים בני הזוג בהסכמה, ולאחר שהוא מאושר בבית הדין או בבית המשפט הוא מקבל תוקף של פסק דין מחייב.

האם יש חזקת אשמה במקרה של בגידה? 

בית הדין הרבני בוחן את הראיות לבגידה לגופן. אישה שהוכח כי בגדה עלולה להפסיד את זכותה לכתובה, ולעיתים אף זכויות נוספות. מבחינה הלכתית, בגידת הבעל משפיעה במידה פחותה. חשוב לדעת שבית המשפט האזרחי, בשונה מבית הדין, אינו מתחשב בבגידה בעת חלוקת הרכוש.