fbpx

לאט לאט

הוא גבר גבר.

גבוה, נאה, רהוט, חרוץ, חיית עבודה, ואבא מטורף על שלישיית הבנים שלו, מיני קבוצת כדורגל יש לי !!!  מכריז באהבה והערצה

אלופים של אבא !!!

הוא נהג לרוץ איתם מביה"ס לאימונים של קבוצת הכדורגל האזורית. מסיע, מעודד, מחזיר וכמובן שבין לבין מפרנס בכבוד אותם ואת אהבת חייו, אשתו היקרה. שכל מה שרצתה קיבלה, כולל את הזכות להחליט כמה, איך ואיפה היא עובדת.

היא, מסיבותיה שלה, בחרה פחות.

פחות לעבוד, פחות לפרנס. ויותר להתפתח, ללמוד, להינות מהילדים מהבית- זכותה. אם אפשר אז למה לא?! הצדיק בחיוך שמהר מאוד התעוות בקצהו והפך לעצוב

עד שהיא החליטה שלא מתאים, ושהיא רוצה להתגרש. רק שהיא בחרה לעשות את זה מלוכלך.

זה התחיל בתלונות שווא, צווים, הרחקות , הטאקטיקה שלה היתה ברורה- היא צריכה להוציא ממנו כמה שיותר מזונות וכסף, כי כל השנים לא פיתחה לעצמה את היכולת הזו לפרנס ולהיות עצמאית כלכלית בזכות עצמה. נכון, תארים היא צברה בכמויות, אבל כשמגיע ה"מאני טיים" לוקח זמן אם בכלל,  לתרגם את זה לכסף אמיתי .

איך מוציאים כסף מאב בהליך גירושים?

דואגים לפערים ניכרים בזמני השהות ולפערי הכנסה וככל והם ביחס הפוך -בינגו!

חודשים שאנחנו בתהליך.  תמיד אמרתי לו שגם אם הוא מרגיש שנקודת הפתיחה שלו היתה הכי קשה ונמוכה לכאורה, הוא חייב לזכור מי הוא כאדם, וכאב, כמה הילדים אוהבים אותו ומעריכים אותו. תפעל בשכל אמרתי לו, תקשיב לי, תגייס את כל הסבלנות שלך, תתנהג נכון, תמשיך להיות ערכי והגון ותקבל בסוף את הכל.

הוא היה מיואש: מהמערכת, מהבירוקרטיה, מהאטימות והסחבת, אבל נלחם. נלחם כמו גבר! והקשיב לי!

מדיון לדיון השתחררה עוד מגבלה שהוטלה עליו, עוד תסקיר לטובתו, עוד בדיקה שעבר אותה באופן לא מפתיע בהצלחה,  מדיון לדיון הוא חזר להזדקף.

בדיון האחרון, הוא קרא את התסקיר של העובדת הסוציאלית, דמעות של הקלה זלגו מעיניו, הקלה והתרגשות. תיאור הקשר שלו עם הבנים, היחסים ביניהם, ההתנהלות,  שהיו כתובים שחור על גבי לבן על נייר ביהמ"ש, היוו עוד חותמת שהוא אבא ראוי. הוא זכה בעוד זמן עם הילדים, עוד ימים, עוד לילות, סופי שבוע וחגים,  אפשר היה להריח את הסוף

לא רק אנחנו הבנו שזה רק עניין של סבלנות, התמדה וממש עוד טיפה…

לאט לאט אמרתי לו

וזה יקרה

לאט לאט אמר לו ביהמ"ש וזה יגיע

לאט לאט כי אין ברירה וננצח יחד כל מכשול שהאם מתעקשת לשים בפניו

הוא יזכה להיות עם ילדיו ולגדל אותם כהורה לכל דבר ועניין

אבל תמיד מרחפת השאלה- מי יפצה על הזמן שעבר?

 

מסקנות לגברים שבחבורה-

  • תמיד תדאגו שהאישה שלכם תתפתח, תעבוד ותהיה עצמאית בזכות עצמה! זה בריא לכם, זה מודל מצויין לילדיכם ובעיקר הכי נכון עבורה!
  • חתרו תמיד לאיזון בחיים. מצאו זמן לילדים, ליחסים, ולא רק לעבודה ולפרנסה, בסוף, כמו בכל מועד פרעון, ההשקעה הזו תיזקף לזכותכם.
  • ילדים לא שוכחים מי השקיע בהם ואהב , אפשר לקנות ילדים בדברים חומריים, אך לטווח הארוך רק אהבה והשקעה מנצחים.
  • גם אם הגרושה שלכם עושה הכל כדי להרוס את השם שלכם, מכפישה אתכם באוזני הילדים, מערבת או מסיתה, אל תשתפו לעולם פעולה במשחק המלוכלך הזה, גם אם נראה לפעמים שהדרך שלה "מנצחת". זה לא נכון לכבוד ולערכים שלכם, לא בריא לנפש של הילדים שלכם, ובעיקר לא טוב לקארמה! ילדים זוכרים את מי שעשה להם טוב ובעיקר, את מי שלא!

 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *