חג לו שמח?

״אני חוגג השנה 55 כל החברים שלי בשלב של שיא הקריירה הפריחה המקצועית הכלכליתהילדים שלהם כבר גדולים לחלקם אפילו כבר יש נכדיםהם יצאו לחופש ואני נכנסתי לכלוב״ הוא ישב מולי וגופו שידר מצוקה, כתפיו שמוטות, קולו חלש.ניתן לראות מאחורי החזות העייפה והמותשת שלפני שרידים של גבר נאה, חזק, סוג של זכר אלפא, אבל רק שרידים.

יום הולדת שמח אבא

״התגרשתי אחרי כמעט 15 שנות זוגיות, שלושה ילדים, גירושים לא קלים, פרידה כואבת מבית מביטחון מאהבת ילדות. היא בחרה את זה ואני נלחמתי בהתחלה, עד ששיחררתי ואז החלטתי שעכשיו תורי אחרי שנים שהייתי בעל מסור, אבא במשרה מלאה, שכיר ממושמע וחרוץ, עכשיו תורי.

התחלתי לשקם את עצמי, ממש ככה, הרגשתי איך אני מנסה ללמוד לחיות מחדש, חיים אחרים שלא הכרתי, לבד, עם עצמך רב הזמן ומעט עם הילדים ועבורם.

משפחה בהרכב מלא זה דבר שכבר הפסקתי לפגוש בבית ללילות של שינה לבד במיטה שמדי פעם פוקדת אותה בחורה וזהו שיגרה שלאט לאט נשאבתי אליה עד שהתחלתי לאהוב אותה, לאהוב את השקט שלי, השליטה ההחלטות שמקבל לבד וההמתנה לזמנים הנעימים עם הילדים עד שגדלו וגם אז הקשר נשמר מהודק אוהב וחם.

היא נכנסה לחיי לפני זמן קצר יחסית, היינו ביחד, בקשר לא מחייב בקושי חודש.

היא צעירה ממני בעשרים שנה, רווקה, עובדת על הדוקטורט שלה והצהירה לעצמה ולכל הסובבים שהיא ילדים וחתונה לא רוצה! זה פשוט לא מסלול החיים שהיא בונה לעצמה!

אני זוכר כמה שיחות נחמדות, שניים שלושה מפגשים קצרים במיטה, דייט אחד על הבר וזהו בערך. אפילו לא טלפונים או ההודעות משמעותיות מעבר לעדכונים קצרים עניניים.

את יכולה לדמיין לעצמך כמה נדהמתי שקיבלתי לפני שבועיים הודעה ממנה ושפתחתי אותה ראיתי צילום של סטיק לבדיקת הריון עם תוצאה חיובית ולמטה כתוב ״מזל טוב אבא?!?!״

לרגע הייתי בטוח שזו בדיחה את יודעת כמו אילו שרצות ברשת אבל הסתבר שלא…

״אני שומרת עליו אני מתכוונת ללדת!״ היא אמרה לי בביטחון מלא כשרציתי לביתה אחוז אימה ״ואתה תחליט אם תרצה להיות בחיינו או לא אני לא אבקש ממך כלום ולא אכפה עליך דבר״

״מה אני עושה ???״ הוא יושב מולי זועק בייאוש ״מה אתה רוצה?״ שאלתי למרות שהתשובה כבר היתה ברורה ״לא רוצה עוד ילדים לא בגילי, לא במצבי, לא איתה, לא רוצה!״ ״אמרת לה ? הסברת? ״ ״ברור!״ ״למה לא נזהרת״ שאלתי ? היא נשבעה לי כל פעם שהיא עם התקן וגם עכשיו היא עדיין טוענת שזה בטעות הוא כבר היה על סף שבירה

״אתה יודע שברבות הזמן אחרי הלידה גם אם לא רצית לא הסכמת ולא היית חלק היא יכולה לתבוע מזונות עבור הילד? הילד יכול תמיד לתבוע בשמו״ הוא הנהן מולי כאחד שכבר ברר ויודע ״יש ספק לאבהות?״ שאלתי ״אין לי מושג לא בדקתי ולא ממש עניין אותי״

״אז עכשיו זה הזמן לגשש, לפתוח עין ולבדוק אם יש ספק יש הליכים לכך, הם ארוכים מורכבים ויקרים אבל יש. ואם אין תתכונן ….. ולא רק כספית, ילד זה לא רק מזונות, ילד זה אדם שלם ואתה עוד יכול למצוא את עצמך חושב אחרת ומתפלל להיות חלק מחייו״

הוא הרים את הראש לאט פעם ראשונה שראיתי חצי חיוך על פניו ״ממש מילכוד 22 ״ אמר אבל הפעם עם זיק של תקווה