מלכת הדרמה שלום

כל השנים היא היתה מלכת הדרמה, כבר מהיסודי ידעה לעמוד מול הוריה בשיער עטור קליפסים זרחניים, שמלת טול מנופח ונעלי עקב נוצצים שנשארו עוד מהתחפושת של פורים.

 

היא ידעה איך בדיוק בפוזה הנכונה, תוך יריית המילים, להתנגד להם בכל העוצמה, כשהכל מלווה כמובן בתנועות הידיים הנדרשות והקול הדרמטי.

 

בתיכון בשעה שגם נתוניה הטבעיים היוו שחקן חיזוק ראשי ולא ניתן היה להתעלם מיופיה הייחודי, שיערה הגולש והחלק, עיניה המלוכסנות ושפתי הדבש שלה, הדרמה רק גברה.

 

היא ידעה להשיג כמעט כל מה שרק חפצה והתרגלה לזה,

התרגלה לעובדה שאנשים פשוט נכנעים לתכתיביה ואם לא – לא יזכו להמנות בין סובביה!

 

כח זה דבר משכר, ממכר ומסוכן שהוא מזוייף.

 

היא הרי לא שלטה בזכות החוכמה, הכריזמה, האופי הכובש.

היא שלטה בזכות המשחק, בזכות העובדה כי היא פשוט יכולה להציב תנאים, לקבוע ואם לא … דרמה!

 

זה עבד שוב ושוב זה עבד, וככה היא התנהלה.

 

גם בנישואים זה עבד לה יופי, היא נישאה לגבר מקסים שאהב אותה אהבת נפש.

מאחר והוא עצמו מאוד שקט ומופנם, הוא העריץ את העוצמה, ההחלטיות ובעיקר את הקסם שפיזרה מסביבה בשואו של חייה.

 

בחוכמה ובשכל שלו כיסה על השטויות שעשתה, על הטעויות והנזקים שלעיתים גרמה להם או לעצמה.

אבל, חשב לעצמו, היא כל כך מקסימה, שאיך אפשר לכעוס עליה בכלל?!

באותם פעמים נדירות שכבר כעס או נפגע ממנה, היה מבין מהר מאוד שאין לזה מקום אצלה –

אין מצב שמשהו לא יתנהג לכבודה בצורה נעימה חייכנית ובעיקר מרצה

אחרת …. זוכרים?

 

עם השנים אנשים משתנים אילו שלא עושים עבודה עם עצמם ומתפתחים פשוט מקצינים את ההתנהגויות הקיימות שלהם שבדרך כלל כבר לא בהלימה עם הגיל והסטטוס הקיים.

 

אתם בוודאי יכולים לתאר לעצמכם מה קרה במשפחה שלהם: הוא עלה וטיפס בסולם הדרגות בחברה בה עבד. סיים לימודי תואר שני, ניהל מחלקה, עד שהתמנה לסמנכ״ל בחברה.

עם המעמד הגיעו גם הכסף העוצמה והכח, קבלת החלטות מורכבות ניהול צוות עובדים גדול – שליטה

בהכל הוא שלט חוץ מ… במלכה

שהפכה עם השנים ליותר אטומה רודנית ו… טיפשה.

 

איך היא לא מבינה שמה שהיה נחשב לחמוד לפני עשרים שנה היום הוא פתאטי על גבול המעצבן ?

 

כמה בן אדם יכול להשאר עם אותן התנהגויות ולא להתבגר? לגדול? להתפתח? להתאים עצמו לסביבה שלו שרק צומחת עוד ועוד?

 

לא רק שמביך להסתובב איתה בארועים או עם קולגות, אפילו עם חברים זה כבר לא מתאים

כולם התרחקו ממנה, גם המשפחה כשרק יכולה פשוט תופסת מרחק

והיא בשלה!

 

המריבה האחרונה בינינו היתה מבחינתי הקש ששבר את גב הגמל הוא סיפר בכעס,

אני אפילו לא זוכר מה היה שם ועל מה, פשוט זוכר איך שוב כל דבר קטן הפך לטירוף חסר פרופורציה לצעקות ובכי. היא ארזה תיק ובסצנה שלא היתה מביישת שום סרט הוליוודי, נעמדה בפתח הדלת וצעקה שזו הפעם האחרונה שאני רואה אותה!

הפגישה הבאה תהיה ברבנות !

טרקה בעוצמה את הדלת והלכה.

 

אני חייב להודות שנבהלתי, לרגע רציתי לרוץ אחריה להפציר בה להרגע, לחשוב בהגיון.

משום מה לא עשיתי את זה ואת אותו הלילה העברתי לבד.

 

למחרת בבוקר היא לא היתה, אבל שחזרתי מהעבודה לא האמנתי!

הבית נהג כבשגרה! היא התנהלה כאילו דבר לא קרה.

 

אבל אצלי הסתבר שקרה דבר גדול, מצאתי את עצמי בימים שאחרי לא מסוגל להתקרב אליה, בז להתנהלותה ופשוט רק רוצה לברוח.

 

זה נגמר, הוא אמר לי בקול ברור ונחרץ ונטול כל כאב. היא לא תשתנה, זה רק נהיה גרוע יותר.

 

בבקשה תעזרי לי להתגרש

ואם אפשר …

בלי הרבה דרמה