עלות תועלת

לפעמים נדמה שכל החלטה שאנחנו מקבלים מסתמכת על השיקול הזה שרץ לנו במוח שניה לפני ולפעמים גם פרק זמן ארוך יותר.

כאנשים בוגרים אנחנו מאמינים שלפני כל החלטה קטנה ובעיקר גדולה, ככה צריך לחשוב, לבדוק, לשקול ולהחליט, לא?!

אז איך קורה לא פעם, שזוג מסיים הליך גירושין, לעיתים בצורה ״קלה״ יחסית, על ידי הסכם ולעיתים אחרי דרך ארוכה, קשה, כואבת ויקרה ולא מבין שיש עוד משהו שחשוב להשלים???

במקרה או שלא, השבוע מספר הטלפונים שקיבלתי בנושא מלקוחות שלי לשעבר היה מרשים:

״תגידי זה נכון מה שאחותי אומרת לי ? שאם אבא שלי שכבר גרוש מאמא שלי 10 שנים וחי עם משהי בדירה שלו לא יעשה הסכם ממון איתה הוא עלול לאבד את הדירה ולנו לא ישאר כלום כירושה?״

או

״אז עכשיו שאנחנו חותמים אצלך על הסכם הגירושין והדירה נשארת שלי לפחות עד שהילדים יגיעו לגיל 28 (כן גם זה קורה היום בעידן שה״קטנטנים״ שלנו פשוט לא זזים מהבית) מה יקרה אם אכניס משהו לגור איתי ?״

וכל פעם אני נזעקת מחדש דחוףףףףףף הסכם ממון וצוואה !!!

הלקוחות שלי כבר יודעים בכל פרק שמסתיים אני תמיד עורכת את ״השיחה״ ממה להזהר, איך להתנהל ועל איזה מוקשים לא ליפול. תמיד נראה שהם מבינים, הגיוניים הם הרי כרגע סיימו פרק לא פשוט.

אבל באופן מפתיע, לא רבים הם האנשים שעוצרים רגע לחשוב. שמחשבים עלות תועלת ומבינים שרגע לפני שמשהו חשוב נכנס להם לחיים, על מנת לשמור על ממונם, רכושם ולהגן על ילדיהם, חשוב והכרחי לעשות הסכם מסודר יחד עם צוואה ופשוט לקנות שקט. במחיר שהוא לעיתים עשירית מתיק גירושין ארוך ומורכב ובטוח חוסך הרבה כאב ולילות בלי שינה.

אז תגידו לי אתם מה לא ברור פה?