fbpx

רב הנסתר

הוא נכנס ועל ראשו שטריימל מרשים
גופו עטוף ברעקל שחור ארוך ומהודר המדגיש את גובהו
מתחת לכל המעטה השחור הרציני והכבד מסתתרות פנים של גבר צעיר נאה ועצוב

במשך כל הפגישה שלנו הוא הקפיד שדלת משרדי תשאר פתוחה ומבטו ננעץ בנקודה בקיר כך שוחח איתי למעלה משעה
מבלי שפעם אחת הצלחתי להתבונן בעיניו
אבל את הכאב והתסכול אפשר היה לזהות מהרגע הראשון
גם מבלי להישיר מבט

הוא תיאר איך עזב שישה ילדים קטנטנים ואישה באחת השכונות הכי דתיות בירושלים

׳למעט הסידור שלי לא לקחתי איתי כלום
נישקתי ילד ילד בדמעות ויצאתי מדירתנו הקטנה והצנועה

שנים שאנחנו כבעלי תשובה השתייכנו לקהילה הזו
קהילה סוחפת אשר יודעת לתת מענה בדיוק לצורכי האדם:
ביטחון, הסברים לשאלות הקשות שהחיים מציבים והרבה יחד
כל כך יחד
עד ששנים אחרי, הקהילה הזו הוגדרה ככת

זו קהילה של בעלי תשובה
קיצונית בדעותיה, ולא פחות בפעולותיה

קהילה המונהגת על ידי רב שהפך לכוכב
וסביבו חבורה של מקורבים המוציאים לפועל את משנתו
המפוקפקת
שלימים גם התבררה כמטורפת מסוכנת ופלילית

זו היתה תחנת מעבר של כל מי שרצה לחזור בתשובה מכל עדה וסוג
הרב אסף סביבו אנשים ובאמצעותם התיימר להפוך ל׳סיירת מטכ״ל׳ של השם

בהתחלה זה נראה מבטיח, נכון, חיובי, אבל לאט לאט זיהיתי את הסלמה המסוכנת שהתרחשה בקהילה׳ תיאר בשקט ודיוק
׳לאט לאט הטירוף הקטלני של הרב התגלה
הרב ואשתו שמו לעצמם מטרה להפוך את כל בעלי התשובה לחרדים וכך לתקן את העולם
לשם התחלה המטרה הקרובה והממוקדת היא כמובן קודם לתקן
את ירושלים
זה נעשה באמצעות עונשים קשים למי שלא עומד בתקנות של הקהילה
תקנות והלכות שהלכו והקצינו עוד ועוד

אפילו בילדים הם פגעו
ילד שקצת סטה מהדרך הופרד מהוריו

הרב היה מתעלל בזוגות הנישואין בקהילה
דוחה להם את המקווה
מכניס הלכות טהרה חדשות
עודד את הפרישות

הוא הקים משמרות צניעות שלא היו מביישות את משמרות המהפיכה של אירן
והיה פשוט מפוצץ אנשים במכות!

הרב עצמו עשה מה שרצה
כי הוא מעל הכל
מעל כולנו
הכי קרוב לדרגת השם
מאוד לא נגיש
מוקף באנשיו
מחוקק חוקים וחורץ גורלות
היו שמועות על שימוש בנשים כשפחות שלו ואפילו על התעללות מינית בילדים

אני ראיתי והזדעזעתי׳ הוא המשיך תאר וקולו נסדק
׳זה עמד בסתירה לכל המהות והאמונה שלי
אשתי לא רק שלא הסכימה איתי, להיפך, ככל שאני התרחקתי מהקהילה ועברתי לישיבה אחרת, אשתי התקרבה יותר ויותר לרב ואשתו וחבר מרעיו
והם רק עודדו את זה, גם במחיר של הפרדה בין בני זוג נשואים, במחיר של בית שמתפרק, אין פרות קדושות –
הכל לגיטימי !!!

הם עטפו אותה בתמיכה רוחנית וכספית
היא תוגמלה ממש בכסף שנכנס לחשבון הבנק על כל פעולה שעשתה על פי הוראותיהם

הם דאגו לה לעזרה בבית ועם הילדים
הכל רק לשלוט בה
ולעודד אותה להפרד ממני – הכופר
הבוגד!

אני כבר לא יודע מה אני מרגיש אם זו אובססיה שלי לנסות להחזיר אותה להרגיש שאני שולט במשהו ושלא איבדתי לחלוטין הכל
או שאני עוד אוהב…עוד מאמין בה בזוגיות באפשרות שאולי נחזור להיות משפחה

אני יודע רק שדרך העולם הזה שלנו זה לא יעבוד. בחרתי בשליח חילוני שמבין בנפש האדם, בנפשה של אישה, אבל לא פחות גם בחוק
חוקי המדינה! לא חוקי הכת!
ולכן את השליחה שלי. בתחנונים אני פונה אליך, מפקיד את כל עולמי בידיך, סומך על כל דרך שתבחרי, רק תגיעי אליה ובאמת תבדקי מה קורה לה בלב פנימה, כשאין משגיחים מסביב.

אני מודה שמשימה כזו לא קיבלתי מעולם. אינני שייכת לעולם הזה, שרחוק ממני וזר לי כל כך, הקהל החרדי הוא לא הקהל שפוקד בדרך כלל את משרדי ובטח שלא בכאלו בקשות, אבל בדבר אחד יש לי ביטחון מלא: אני יודעת כמה אני מבינה באנשים, ביחסים, בלבבות ובאסטרטגיות.
וכמו שאני בונה אותן בכל תיק בבימ"ש, הרגשתי מחויבות מוסרית עצומה לחשוב אחרת, הכי שונה מכל פעולה משפטית מתבקשת לפעול הכי מהבטן, מבפנים, מהרגש, כדי להגיע אליה ואל ליבה

שום פניה חוץ מפניה ישירה בטלפון לא יכלה לבוא בחשבון, כשאין מיילים, אין טלפונים חכמים וסוג התקשורת היחיד שמתקיים הוא או פנים מול פנים או שיחה ישירה

התקשרתי
גייסתי את כל השקט והחמלה, ידעתי שהיא תיבהל בהתחלה, ידעתי שיש סיכוי ממשי שתסתגר, תכעס, תנתק או כל דרך אחרת שישדר חוסר אמון
וכך היה: כמה שלא גייסתי אמפטיה: בקול, במלל, בקצב המשפטים שלי, הרגשתי בהתחלה את האנטי
את התדהמה
את הכעס

זה לקח זמן
השיחה לא היתה קצרה
היא נתנה לי לדבר, הסברתי שאמנם אני עורכת דין, אך פניי לטוב, אני פונה אליה כשליחה של אבי ילדיה, של בעלה, שרק מבקש לדעת מה היא רוצה, מה חשוב לה, האם באמת זה קץ נישואיהם או שמא יש עוד תקוה, רצון למחילה וליחד?
הסברתי שאמנם הוא בחר בי: עורכת דין, אישה, חילונית, כי לדבריו אם אין כל רצון אמיתי להמשך, ביקש שאני אטפל בגירושים, אבל אם יש ולו סדק של תקווה אני אתווך ביניהם להבנה לניסיון לבדיקה

בין השורות היא הבינה שהוא שבר את הפארדיגמה את התבנית הקבועה שהכירה התבנית היחידה: אם יש סכסוך הולכים לרב לא מכניסים אנשים מבחוץ בטח לא חילונים בטח לא עורכי דין ושומו שמיים בטח לא אישה!
הוא הבינה שהוא הימר על כל הקופה: או שיהיה פה ניסון אמיתי אחרון או מלחמה
מלחמה על הבית על ילדיו על חייו על שמו
מלחמה שתחריב הכל
מלחמה או שלום

היא ביקשה לחשוב על הדברים
הקצבתי בעדינות לוחות זמנים לקבל ממנה מענה
סיכמנו שתוך יומיים נשוחח שוב- אם תחליט שצריכה ייצוג, ביקשתי שהמייצג מטעמה יחזור אלי,
ואם מרגישה מספיק בטוח בשלב זה להמשיך לשוחח איתי, השארתי לה את פרטי הנייד שלי, וניתקתי בתחושה מעורבת
חשבתי שזיהיתי שם כאב
חשבתי שזיהיתי היסוס
מהול בזיק של רצון או סקרנות, אבל חששתי להפיח בו תקוות שווא
לכן עדכנתי בקצרה שאנו צפויות לחזור ולדבר בקרוב ושדרושה פה סבלנות, הרבה מאוד סבלנות, ובינתיים שימנע מכל מעשה או שיחה.
תבין שהיא צריכה להתבשל בתוך זה, לא לאפשר לה מניפולציה ישירה עליך, שם היא חזקה ואתה פחות, קצת בנפרד
תן לשיחה לחלחל
תתאפק

הוא נשם ויצא לעוד שבת לבד
רחוק
ומתאפק

כך ניהלנו סבב שיחות כל פעם יותר
כל שיחה התארכה עד קצת
בכל שיחה היא דיברה עוד קצת

הזמנתי אותה לעשות שבת ראשונה מחוץ לעיר, מחוץ לקהילה שלהם, להגיע עם הילדים ולעשות שבת בדרום הארץ במושב של משפחתו
היא כעסה, הסבירה שרואים שאני לא מבינה כלום, שזה בלתי אפשרי לעשות שם שבת קודש במקום כל כך חילוני וכופר
ושרק רואים שהוא לא רציני ואיך הוא מתרחק מעולם שלה, העולם שלהם
היא התפרצה
הרימה את קולה לראשונה ואחרי ששטפה אותי בדעותיה, עלי, עליו, ועל ההצעה שלי ניתקה את הטלפון ונעלמה

היא לא ענתה לי לשיחות הבאות
היא לא ענתה לאיש
גם לא לו
שבוע של דממה
שבוע שהוא כעס עלי
שבוע שכעסתי על עצמי
שבוע של חרטה שבכלל נכנסתי למקום הזה

את אותו הסופ"ש העברתי בתחושה כבדה בלב
היה לי רע
ים של יסורי מצפון
כאב ועצב רב

עד שבשעת ערב מאוחרת של מוצאי השבת ראיתי את שמו על הצג
הרמתי את הטלפון ברגשות קשים, הלב שלי דפק עד שבקושי הבנתי את המילים
הוא חזר על זה פעמיים עד שקלטתי
עד שהבנתי מה הוא מספר לי
גם הוא התרגש
גם קולו היה קטוע

'שעה לפני שבת" הוא מתאר לי, בעודי מתארגן לבית הכנסת לבד
לעוד שבת של תפילות
רק אני ובורא עולם
לעוד שבת ללא משפחה
נשמעה דפיקה בדלת
כשפתחתי אותה, רגליי כשלו הרגשתי שאני עומד להתעלף
לא הבנתי אם אני הוזה או שזו באמת המציאות
רק הקולות והחיבוקים של ילדיי החזירו אותי להבנה שהכל אמיתי
אשתי וששת ילדיי האהובים עומדים בפתח הדלת
היא במבט מושפל, הם בצחוק פרוע, קפיצות וים של אהבה

עשינו את השבת יחד
החלטנו לבדוק, לנסות, לשקם
התפללתי עליך כל השבת
עשית לנו נס
נגמרה המלחמה עכשיו צריך רק שלום
שלום אחדות ואהבה'

 

 

דילוג לתוכן