היחס בין אמונה לידיעה הוא היחס
בין הגוף לנשמה
אין חיים בלי אמונה – כל אדם ביקום הזה בסוף מאמין במשהו
עם הידיעה הזו התחלתי את השיחה עם צביקי
בימים שבירים שכאלו ראיתי מולי אדם מפורק
אדם שאין בכלל חיבור בין הגוף הגדול שלו לנשמה הענקית והשבורה שלו
צביקי תיאר שנים של מערכת יחסים אינטרסנטית וכוחנית
תיאר נשואים ארוכים לאישה משכילה, מצליחה, בעלת קריירה נחשבת
שעל פיה יישק דבר – תאכל'ס, עד כה הדברים נשמעים לא רע בכלל
'אנשים שלא מכירים אותי מקנאים בי – מפעל הפיס מצאת לך!
אשת חייל של ממש!
ואני אני בכלל ילד טבע בנשמה
אני מטורף על גידולים, חקלאות, בעלי חיים, ים, אוויר, חופש וטיולים
וזה גם העסק שלי, לשמחתי הצלחתי לשלב בין האהבה שלי לפרנסה שלי, וזה עובד לא רע
עד כדי כך שעם הזמן, הגעתי לאותה רמת הכנסה כמו שלה
והיא, לא רק שלא פירגנה, היא כל כך זילזלה והקטינה אותי
היא טוענת שאני בושה
בושה איך שאני נראה -כי בלי חליפה כמו הקולגות שלה אני לא נספר
בושה באיך שאני מדבר- למה השקט הזה והגמגום אין לך משהו חכם להגיד – תסתום אבל תפסיק למלמל
בושה באיך שאני מבלה את שעות הפנאי שלי- עוד ערוגה? עוד שתילות בגינה? שוב סופ"ש אוהלים במדבר?
איזה ייאוש לחיות איתך- ייאוש! שעמום! שיממון! ייבוש! אלו המילים הקבועות שהייתי שומע שנים וזה רק הלך והקצין
אפילו מקום פיסי אין לי כבר בבית. היא צמצמה לי שטחים עד שעזבתי את חדר השינה. כבר שנה שאני לא ישן לצידה, כי זה הפריע לה, אז עברתי לממ"ד, אבל היא היתה צריכה חדר עבודה, אז עברתי לספה שאותה אני פותח כל לילה ומקפל חזרה כל בוקר- אדם בן 54 ישן על ספה נפתחת בבית שלו
מול הילדים שלו
ואני הבושה
דווקא עכשיו, דווקא במלחמה, החלטתי להעז וללכת
יש לי כבר דירה קטנה שלקחתי לעצמי במושב לידנו, כדי לא להתרחק מהבנות שכבר גדולות אבל כולן חיות עדיין בבית
ואני חייב לעזוב דווקא עכשיו
העובדה שכל כך הרבה אנשים איבדו את חייהם, בתיהם, תקוותיהם ועתידם בימים האלו גורמת לי בדיוק ההיפך- את הרצון באמת לחיות
ואני לא מדבר על חיי הוללות, בילויים, נשים – לא מענין אותי בכלל, היא כל כך סירסה אותי שאני לא זוכר איך נהנים בכלל עם אישה
אני מדבר על שקט לעצמי, להתרכז בי, מה אני צריך, רוצה, מי זה אני האמיתי, ואיך לעשות טוב לעצמי ואז באופן טבעי, להצליח להשפיע על המעגלים האחרים מסביבי : להיות אבא יותר רגוע ומכיל ומשפיע ולא אבא מסורס, מושפל שאין לו מילה ובטח לא מקום בבית.
לעסוק בתחביבים שלי בלי פרצופים הערות ועלבונות ותחושת אשמה כל הזמן
ובעיקר להפסיק לפחד וללכת על ביצים בבית לא בית!
אני יודע שלכאורה זה הרגע הכי לא מתאים – לא עוזבים בית ומשפחה במלחמה
אבל כשאני מנסה להיות כן עם עצמי, עזבתי ממזמן, למען הדיוק- הועזבתי ממזמן
רק נוח לכולם שכמו פוסטר אני עוד שם, ככה אין טלטלות, ככה לא צריך לקבל החלטות, ככה לא צריך להזיז לאף אחד את הגבינה שלו
אבל אני מזיז את שלי
כי עוד מעט לא יהיה אותי
דווקא בתקופה הזו של חשבון נפש אני מתחבר לתקווה שיהיה אחרת
הפחד לעיתים משתק, ניסיתי לעשות את זה לא מעט בעבר וכל פעם השתפנתי, היא גם אלופה בלשחק לי על המצפון ובראש
ואני נופל בזה פעם אחר פעם
אבל הפעם אני חייב אחרת כי נגמר לי האוויר אני לא מצליח יותר לנשום
זה כל כך פיסי שלפני שבוע הייתי בטוח שאני עובר התקף לב
פוניתי בדחיפות לביה"ח והסתבר שחוויתי התקף חרדה קשה
עוד סימן שזה המאני טיים, עוד סימן שאם אני לא אעשה את הצעד הזה לא ישאר ממני אני
היא לקחה ממני המון: את הביטחון, האושר, הגבריות
דרך אגב ,היא לקחה ממני גם לא מעט כספים במהלך השנים והעבירה לכל מיני חשבונות משלה ודרך המשפחה עשתה עלי אין סוף מניפולציות. ראיתי הכל, הבנתי ושתקתי כי פחדתי
פחדתי כי לא היתה לי מספיק אמונה שיכול להיות אחרת ויכול להיות טוב
ישבתי איתו שמעתי ושיקפתי לו בדיוק את המצב
לא רק את המצב המשפטי שברור שבמשך השנים היתה פה הברחת כספים שנעשתה בשיטתיות ולאורך זמן
שהיתה פה מערכת יחסים רעילה והרסנית שחירבה את הנפש וגם את הבריאות
אלא את הפחד הזה שלעיתים גורם לנו לאבד אמונה
אמונה בעצמנו, אמונה שמהחושך יבוא האור.
אדם אינטליגנט הוא אדם מאמין, ככזה הוא יכול לבדוק, לברר, אבל הוא לא יפסול רעיון או מצב חדש על הסף רק כי הוא לא נראה לו או כי הוא חדש לו והוא לא מכיר דרך אחרת
מי שפוחד להאמין הוא אותו אדם שהפחד חוסם אותו מלהאמין כי ככה נוח יותר.
אני לא מאמין נקודה! ואז לא צריך לבדוק, לחקור, לשאול, ככה נחסמת האיטליגנציה, כשהודפים כל דבר שמוציא אותנו מגבולות הנוחות
כי מה יהיה אם אנסה משהו אחר ואפסיד? אתאכזב? אצא טיפש?
יש אנשים שחיים ככה חיים שלמים וככל שעובר הזמן ככה אמונה זו רק מתקבעת
ברור שהקיבעון והעדר האמונה נובע מפחד, חרדה, אכזבה, או טראומה מהעבר
אבל בוודאות חייבים לדעת ולהאמין שאפשר לזוז משם!
אדם ללא אמונה הוא אדם שסיים את ההתפתחות שלו – סוג של מוות
אבל אם מאפשרים, בודקים, מנסים, זזים מהנוחות, מתמודדים עם הפחד ובודקים ומכניסים אמונה, זה בסוף הופך בוודאות לידיעה!
הידיעה היא המשך האמונה
חיים בידיעה הם חיים מלאים נכונים ובריאים
בזוגיות רעילה או כמו במצב הקשה שאומה שלמה נמצאת בו כבר חודש
אם נשתמש בפחות קביעות חד משמעיות
פחות ביקורת
פחות התקרבנות
פחות האשמות
פחות קיפאון
נבדוק, נסתקרן, נשאל, נברר, איך אפשר אחרת, נהיה יותר אקטייביים, נפעל בתעוזה והמון אמונה שיהיה מחר אחר, טוב יותר, נכון יותר, יפה יותר, שפוי יותר- זה יהפוך לוודאי!
זה יקרה!
רק תנו לזה את הפוש הנכון!
