ישוב סכסוכים

תפקידו החיוני של עורך הדין ביישוב סכסוכים במשפחה

סכסוכים הם מרכיב בלתי נמנע בחיי המשפחה. אולם, כאשר הם הופכים לעוצמתיים ומאיימים על שלמות התא המשפחתי, התערבותו של עורך דין הופכת לחיונית. מעבר לסיוע במציאת פתרונות משפטיים הוגנים, תפקידו של עורך הדין הוא לשמש כמגשר וכמנחה בתהליכי יישוב סכסוכים, תוך שימת דגש על טיפוח תקשורת בונה ומניעת הסלמה מיותרת של הקונפליקט.

במאמר זה, אסקור את הדרכים בהן יכול עורך דין בתחום דיני המשפחה לסייע ללקוחותיו ביישוב מחלוקות באופן שימנע את התפרקות התא המשפחתי. תוך שימת דגש על כלים של גישור, ניהול משא ומתן והתערבות משפטית מוקדמת, אדגים כיצד עורך דין יכול להיות שותף מרכזי בבניית הסכמות ארוכות טווח ובהשבת האיזון והשלום למערכות יחסים מעורערות.

התערבות משפטית בסכסוכים משפחתיים – צורך הכרחי

ההתערבות המשפטית אינה אופציה, כי אם צורך קריטי כאשר סכסוכים במשפחה מאיימים לצאת משליטה. בשורה של פסקי דין עקרוניים, בית המשפט העליון הדגיש כי תפקידה של מערכת המשפט בהקשרים אלה אינו מתמצה בהכרעה טכנית בשאלות שבמחלוקת, אלא גם ב”שמירה על שלמות התא המשפחתי והגנה עליו מפני התפוררות, ככל האפשר” (בג”ץ 2266/93 פלוני נ’ בית הדין הרבני).

עורך דין המתמחה בדיני משפחה יכול לספק מעטפת תמיכה משפטית וייעוץ מושכל, אשר יסייעו ללקוחותיו לנווט את הסערה המשפחתית תוך צמצום הנזקים. כך למשל, במקרים המתאימים, הוא עשוי להמליץ על הגשת בקשה לצו הגנה שיספק הפרדה פיזית זמנית בין בני הזוג, על מנת למנוע הסלמה ולאפשר התחלה של תהליך בניית אמון מחודש.

בד בבד, עורך הדין יוכל לסייע בגיבוש הסדרים זמניים לגבי הסוגיות המרכזיות השנויות במחלוקת, כגון מקום מגורים, משמורת ילדים (חלוקת זמני שהות וקביעת משמורן ראשי הורה מרכז ועוד )ותשלומי מזונות. הענקת מעטפת של ודאות משפטית בתקופת משבר עשויה להיות קריטית ליצירת אקלים נוח יותר לקיום דיאלוג פורה בין בני הזוג.

חשוב גם להכיר בכך שההתערבות המשפטית מהווה הזדמנות לקדם החלטות רציונאליות ומאוזנות בעת סערת רגשות. עורך הדין, כגורם חיצוני ואובייקטיבי, יכול להציע ללקוחותיו פרספקטיבה רחבה ולעודד קבלת החלטות אחראיות, תוך בלימת התנהגות אימפולסיבית והרסנית הנובעת בדרך כלל מכעס או מפגיעה. כפי שנאמר בפתגם האנגלי הידוע: ״Keep calm and call your lawyer״.

הדרך הנכונה: מיקוד ביישוב הסכסוך ולא בניצחון המאבק

הגישה המנחה את עורכי הדין המובילים בתחום דיני המשפחה היא כי פשרה טובה עדיפה על מאבק משפטי ממושך. התפיסה היא שעל עורך הדין לא רק “לנצח” עבור הלקוח בכל מחיר, אלא בעיקר לסייע לו להגיע להבנות ולהסכמים שיאפשרו לו חיים שלווים ותקינים ככל הניתן בעתיד.

מתוך ניסיוני כעורכת דין לענייני משפחה, אני יכולה לומר בוודאות שברוב המקרים בני זוג המצויים בסכסוך אינם זקוקים לצד ג’ שרק יוסיף להם עוד “שמן למדורה”, אלא דווקא למאמץ כן  ואמיתי לסייע להם ליישב את הסכסוך בדרכי נועם. לכן, אני רואה בעבודתי ותפקידי, מעבר ליעוץ והליווי המשפטי, הכרח להיות גם מי שעוזר לצדדים לעיתים ‘לרדת מהעץ’, לרכך עמדות, ולנסות כמה שניתן לעסוק בקירוב הלבבות וגיבוש הסכמות מוסכמות וברות-קיימא.

הדבר נכון שבעתיים כשמדובר בזוגות עם ילדים. במצבים אלו, מתפקידנו כעורכי דין להעמיד במרכז את עקרון טובת הילד, ולפעול בכל דרך אפשרית כדי למזער את הנזק הנפשי הנגרם לקטינים כתוצאה מהסכסוך ההורי. כפי שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון, חובתנו היא “למקד את ההורים בצרכיו של הקטין… ולא לתת יד לניצול ההליך המשפטי ככלי לניגוח הדדי בין ההורים” (בע״מ 741/11‏ פלונית נ’ פלוני).

ברוח גישה זו, חשוב שנדגיש בפני הלקוחות את היתרונות שבפנייה להליכים חלופיים ליישוב סכסוכים, כגון גישור וניהול משא-ומתן. עצם ההסכמה לקחת חלק בהליך גישור, שהיא וולונטרית מעצם מהותה, מהווה הצהרת כוונות חיובית מצד בני הזוג לגלות גמישות הדדית ורצון טוב. זוהי נקודת פתיחה אידיאלית להובלת הצדדים להידברות רציונאלית ולגיבוש פתרונות.

כעורכי הדין המלווים את התהליך, מחובתנו לדאוג שההסכמים אליהם יגיעו הצדדים יהיו הוגנים לשני הצדדים וישקפו איזון ראוי בין האינטרסים והצרכים של כל המעורבים. זאת, תוך שימת דגש על מתן ודאות משפטית ארוכת טווח ועל יצירת מנגנוני פתרון מחלוקות עתידיים. רק הסכם שמניח תשתית יציבה ליחסי בני הזוג בעתיד, ימנע את הצורך לשוב ולפנות להתדיינות משפטית.

הכלים העומדים לרשותנו: הליכי גישור וחשיבה יצירתית

בשנים האחרונות הולכות ומתפתחות שיטות חדשניות ליישוב סכסוכים משפחתיים, מעבר לכלים המסורתיים של משא ומתן והתדיינות משפטית. אחת הבולטות שבהן היא הגישור בסכסוכי משפחה, המתנהל תחת פיקוח של גורם מקצועי מיומן.

ניתן להמשיל את תהליך הגישור לגשר עצמו, המאפשר מעבר בטוח בין שני צדדיו של נהר סוער. בהקשר המשפחתי, עורך הדין-המגשר הוא זה שמספק את המסגרת המוגנת והמכילה לקיום דיאלוג אפקטיבי, אשר יוביל את שני בני הזוג מנקודת המשבר אל עבר היעד הסופי – חיים נפרדים אך מכבדים ומתפקדים.

במהלך מפגשי הגישור, תפקידו של עורך הדין המגשר הוא לייצר מרחב בטוח ונייטרלי, שבו יוכלו בני הזוג לחשוף בכנות את רגשותיהם, צרכיהם וחששותיהם, מבלי לחשוש משיפוטיות. באמצעות כלים יעודיים ומיומנויות תקשורת מתקדמות, עורך הדין יסייע לצדדים להקשיב זה לזה באמפטיה, להבין את נקודות המבט ההדדיות ולפתח רגישות לצרכים של הצד השני.

משם, הדרך סלולה לחשיבה משותפת על פתרונות יצירתיים שיתנו מענה לאינטרסים העמוקים של שני בני הזוג. ככל שהמוטיבציה של בני הזוג לשתף פעולה ולהגיע להבנות תהיה גדולה יותר, כך תהיה משמעותית יותר תרומתו של עורך הדין המנוסה בסיוע בפתרון החידה והובלת הצדדים להסכמות מוסכמות.

מובן שהסכמי הגישור אינם יכולים להתקבל בחלל ריק, ועל כן יש להם תוקף משפטי מחייב רק לאחר אישורם על-ידי בית המשפט. תפקידו של עורך הדין שליווה את הליך הגישור הוא לנסח את ההסכם ואת הבקשה לאישורו, באופן שיבטיח את עמידתו במבחן המשפטי המחמיר של טובת הילדים וקיום איזון ראוי בין זכויות הצדדים.

תפקידנו כעורכי דין – מניעת הסלמה ויצירת תקווה חדשה

תהליך הגירושין הוא אולי המשבר הרגשי הקשה ביותר שנדרש אדם להתמודד עימו במהלך חייו. בעיצומו של ההליך, קשה לצדדים לראות את האור בקצה המנהרה, ולעתים הם מוצאים את עצמם נסחפים למעגל שלילי מתמשך של האשמות הדדיות וקונפליקטים מיותרים.

כעורכי דין מומחים בתחום דיני המשפחה, תפקידנו בשלב רגיש זה איננו מסתכם רק בליווי משפטי. אנו נדרשים להיות גם יועצים, מאזינים ומעודדים. המומחיות המשפטית שלנו חייבת לבוא לידי ביטוי לא רק בהתוויית אסטרטגיה משפטית נכונה, אלא גם ביכולת לסייע ללקוחותינו להתמודד עם ההשלכות הרגשיות של המשבר.

חשוב שנדע להרגיע את הרוחות הסוערות, למנוע הסלמה מיותרת של הסכסוך, ולהציע ללקוחותינו פרספקטיבה חיובית על העתיד לבוא. בתוך כך, עלינו לעודד את בני הזוג להתמקד בהווה ובעתיד, במקום להיות “תקועים” בעלבונות העבר. בכל שלב, נפנה את תשומת ליבם לחשיבות שימור התקשורת ההורית והבטחת שלומם של הילדים.

כעורכי הדין שמלווים את בני הזוג בשעתם הקשה, אנו מהווים עבורם משענת ומצפן מוסרי. בסופו של דבר, תכליתנו היא לסייע להם לצלוח את אירוע חייהם המשברי בדרך הנכונה והישרה ביותר, תוך מזעור הפגיעות ארוכות הטווח בהם ובילדיהם. על כן, בכל פעולותינו עלינו לשים לנגד עינינו לא רק את הדין והפסיקה, אלא גם ערכים של צדק, הגינות ואחריות משפחתית.

סיכום

כעורכי דין לענייני משפחה, אנו נושאים בעול כבד של שליחות חברתית. המפתח לביצוע שליחות זו טמון בשילוב בין ההתמחות והמומחיות המשפטית לבין כישורים בינאישיים וגישה פראקטית. השאיפה היא להיות לא רק “כוח מייצג” של לקוח מסוים בהליך המשפטי, אלא להוות סוכני שינוי משמעותיים המסייעים בשיקום מערכות יחסים ובריאות טווח ארוך.

הניסיון המצטבר מלמד שמעורבות מקצועית של עורך דין בשלבים מוקדמים של סכסוך משפחתי מהווה גורם מכריע בסיכויים למניעת הידרדרות המצב עד כדי גירושין. באמצעות התערבות זו, ניתן לחסוך סבל רגשי וכלכלי כבד מנשוא מכל הצדדים. לפיכך אנו, עורכי הדין, נדרשים לשאת בגאון את דגל השלום והפיוס המשפחתי.

לסיום, ברצוני לצטט את דבריה של כבוד השופטת דפנה ברק-ארז בפסק דין תקדימי של בית המשפט העליון: “עורכי-דין למשפחה אינם רק עורכי-דין במובנו הרגיל של המונח. הם ממלאים תפקיד חשוב ביותר בהתוויית הדרך בין בני-זוג, ותרומתם להפחתת הסכסוך במקרים מסוימים יכולה להיות תרומה מכרעת” (בע״מ 1892/14‏).

דברים אלו הם עבורנו, עורכי הדין, הם אות כבוד ואתגר מקצועי בלתי פוסק. רק נאמנות עמוקה לערכי המקצוע ולרצון הטוב לקדם את האינטרסים הבסיסיים של הלקוח, תאפשר לנו למלא את השליחות המיוחדת שהוטלה עלינו – להיות שומרי הסף של טובת המשפחה בכללותה, ושל טובת הילדים בפרט.

“הכר את יריבך והכר את עצמך, רק כך תוכל לנצח גם באלף קרבות”

סון טסו

חוק גישור חובה או בשמו המלא “החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע”ה-2014” שנכנס לתוקף ביולי 2016 מהווה מהפכה באופן שבו מנוהלים סכסוכים משפחתיים בישראל.

הרעיון שעמד בסיס החוק היה לחסוך למתדיינים בענייני משפחה זמן וכסף ולצמצם עד כמה שניתן פגיעה בילדים ובכל המעורבים על ידי ניהול הסכסוך בהליך גישור ולא בבתי המשפט או בתי הדין הרבניים.

ההליך נפתח בבקשה ליישוב סכסוך שמגיש צד לערכאה אותה הוא בוחר- מכאן עולה מסקנה ברורה כי החוק לא מנע את “מירוץ הסמכויות” להיפך וכי יש חשיבות רבה בבחירת הערכאה כבר בשלב זה.

עם הגשת הטופס מקבלים הצדדים מועד ראשון שעליהם להתייצב בפני עו”ס ביחידת הסיוע, ישיבה זו הינה חובה. והיא ללא עורכי דין לדיני משפחה ובנוכחות הצדדים והעו”ס בלבד. 

אם ההליך לא הסתיים בהצלחה, רשאי הצד שהגיש הבקשה להיות הראשון שמגיש תביעה לערכאה השיפוטית ולבחור איפה יתקיים ההליך- ביהמ”ש לענייני משפחה או ביה”ד הרבני.

ייעוץ וליווי זוגות לפני גירושין

חושבים להתגרש. לא יודעים איפה אתם עומדים? ומה צריך לעשות?
ייעוץ עם עורך דין מומחה לדיני גירושין ומשפחה יעשה לכם סדר…

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם:

עורך דין גירושין גלית צור
Skip to content