מכורה לכל הרע הזה

ים, שמש נעימה מלטפת את הגוף, כל ההוויה שלי ב'מוד' חופשה על אי קסום ביוון
רק אני והמשפחה
מן זמן כזה של התנתקות מהשגרה, מהשחיקה, מהרוטינה היום יומית שדורשת ממני להיות כל הזמן, כמעט כל דקה, בשביל האחר
ופה… פה אני לכמה ימים רק לעצמי למשפחה הגרעינית שלי והריח הקולות והתחושה של הים
כמה שאני אוהבת את הים יש בו משהו מנקה, טהור, אחר
ואז זה הגיע! די משום מקום
מפתיע ומעצבן!

זוג שישב לידנו סינן לעברנו "you are not alon" בחיוך מרושע עוקצני ועם הרבה הרס ושנאה בקול
אבל בשקט
שקט מחיוך- מכירים?!

הסתכלתי ימינה ושמאלה, להבין אם הדברים באמת מכוונים לנו, אם ובת שיושבות על החוף ומדברות בשקט, נשבעת לכן שבשקט
כנראה שכן…

חשבתי לעצמי שאולי במקרה הפרענו להם את שלוות החוף עמוסת התיירים והילדים הקטנים
שרצים צוחקים מדברים וחיים
אולי…

יום אחרי
אני על מיטת שיזוף בדיוק באותו החוף תחת שמשיה, אחת מיני עשרות
מחפשת דווקא את קרני השמש הנעימות

והיא מאותה מדינה, תגידו מקרה תגידו שלא, עם אותו מבטא, באותו חיוך מרושע, דואגת להדגיש שהם מהבוקר נמצאים במקום הזה, תחת שמשיה מספר אלוהים יודע איזו
ברדיוס ששמור רק להם???!!!

שוב הסתכלתי ימינה ושמאלה, חייכתי, השבתי בנימוס ובאמת מכל הלב, שאין שום בעיה, שיהנו מהצל, להיפך, אני ממש בצד, מחפשת קצת שמש.

היא חייכה, ישבה שם עוד קצת נעלמה לשעתיים ושחזרה כנראה מארוחת הצהרים, נעמדה מעלי , בפרץ של גידופים בשפתה, ולפני שהצלחתי להבין מה בכלל קרה, מצאתי עצמי מתרוממת עם המיטה ומועברת מטר קדימה!
כן!
היא פשוט הזיזה אותי עם המיטה!
בחיוך ובצרחות!
ואז סובבה לי את הגב והתיישבה שוב במקומה!

אני לא אשתף אתכם במה שעמד לי על קצה הלשון
השוק התחלף בשנייה בהבנה איזה אנשים אלו, אותם שדרך אגב זיהיתי את אותה התנהגות בביקורי במדינתם היפה לפני כחצי שנה.

נכון, אסור ולא נכון לעשות הכללות, אבל יש משהו מאוד מטעה ומסוכן בהתנהגות כזו!
מקור הביטוי נעוץ כנראה בשדה הקרב במלחמת העולם השנייה, המטה האמריקאי טבע את הכינוי 'פאסיב אגרסיב' להתנהגות חיילים שנמנעו מלהסתכן ולהיכנס לקרב בדרך חמקמקה ואלגנטית, על מנת שלא יואשמו חלילה בבגידה או מעילה בתפקידם.

הם פשוט הגיבו לאט, או שהסתתרו במקומות מסתור, הכל העיקר לא להילחם באויב באמת.
זו התנהגות בעלת שורשים הגנתיים, התחפרות והימנעות לשמה.
בדיוק כמו שהיא מופיעה בזוגיות.

שם התמודדות מול טיפוס כזה הוא כפול ומכופל, זה גורם לך לפקפק בעצמך כפליים:
בניגוד לתוקפנות אקטיבית גלויה (צעקות, קללות, השפלות, אלימות כלכלית, אלימות פיזית, אלימות מינית בזוגיות…), שם הכל מולך ואתה לפחות יודע או מבין שאתה 'במלחמה', ויכול לבחור איך להגיב, להיות בזוגיות עם פאסיב אגרסיב, עלול ליצור אצל הקורבן תחושה שהוא משתגע, שהוא פגוע, מתוסכל, סובל, אבל לא תמיד ברור ממה ולמה.