ניכור הורי מצד האב – תסמינים וכיצד מתמודדים
ניכור הורי בכלל ובפרט ניכור הורי מצד האב, הוא אחד המצבים המורכבים שעלולים להיווצר כתוצאה מגירושים קשים. זהו מצב קלאסי בו הילדים מוצאים את עצמם מעורבים בסכסוך בין ההורים, בעל כורחם. דבר שפוגע בהם וכמובן פוגע גם בהורים עצמם. לכן, חשוב לדעת איך להתמודד עם ניכור הורי בכדי לפתור את הבעיה הזאת בחוכמה. לשם כך, מוטב לפנות אל עו”ד גלית צור המתמחה בכך.
מהו ניכור הורי מצד האב?
ניכור הורי הוא מצב בו אחד ההורים מסית ומדיח את הילד כנגד ההורה השני, מתוך כוונה להרחיק אותו ממנו ולגרום לו להימנע מלהיות איתו בקשר. ניכור הורי מצד האב נובע ממצב בו הוא מבקש להסית את הילד כנגד האם ולגרום לו להימנע מלפגוש אותה, להתעלם מקיומה עד כדי מחיקתה ממש מחייו.
ניכור הורי מצד האב מתרחש, בדרך כלל, כאשר תהליך הגירושין בין הצדדים הוא קשה, ישנו קונפליקט בעצימות גבוהה ונשאר מטען בין האב לאם. במצב כזה, הרבה פעמים האב ירצה שהילד יישאר לצידו ולכן הוא ינסה להסית אותו כנגד האם. ניכור יכול להגיע למצב שבו הילד נמנע מלהיפגש איתה, לא בגלל שהאם פגעה בילד אלא בגלל שהאב גרם לו לחשוב או להרגיש שהאם עשתה משהו רע ולכן זה יהיה לא נכון עבורו להיפגש עם אמו– במילים אחרות, הילד מפתח דחייה כלפי האם, ללא סיבה מוצדקת.
צריך לזכור, במסגרת הסכם גירושין, ההורים מסכימים היכן הילד יגדל ואיך יחולקו הזמנים שלהם איתו. כמובן שלא ניתן לבטל את ההסכם ובפרט חלק זה באופן חד צדדי. לכן, הדרך בה האב יכול לפעול בכדי למנוע מהילד לפגוש את אימו, היא בעזרת ניסיונות להסית אותו נגדה, עד למצב שההסתה הופכת לניכור של ממש מצבים בהם הילד מחליט שאיננו רוצה שום קשר עם אימו. או אפילו מאשים אותה בדברים חמורים מאוד שלא היו מעולם (שתילת מחשבות שליליות).
תסמינים של ניכור הורי מצד האב
תסמינים של ניכור הורי מצד האב, הם עוינות ודחייה של הילד כלפי האם הנובעים אך ורק מהסתה ומניפולציות שהאב עושה כלפי הילד כנגד האם. כלומר, לא מבוסס על דברים ואירועים אמיתיים שהובילו לתחושות אלו.
זאת בניגוד למצב בו הילד מסרב להיות בקשר עם אחד מהוריו, במקרה שלנו האם, בשל הזנחה או התעללות מצידה. מקרה כזה, ניתוק הקשר הוא לעיתים מוצדק ונעשה בלי קשר להתנהלות האב. במקרה של ניכור הורי, אין בהכרח סיבה אמיתית להחלטה של הילד לא להיות בקשר עם אימו, היא נובעת אך ורק מניסיונות של האב להסית אותו נגדה. בדרך כלל מדובר בהסתה מתמשכת שרק הולכת ומקצינה.
מאחר והרבה פעמים הילד רוצה לרצות את אביו הוא בוחר להאמין במה שהאב מציג או מספר לו ולנהוג כפי שהאב מצפה ממנו, אפילו שאין סיבה לכך. בעיקר בגלל ההשפעה של האב על הילד, שיכולה להיות משמעותית בשל מניפולציות של האב , הילד יראה את אביו כאדם אמין, אוהב, שרוצה בטובתו, בניגוד לאמו- “המסוכנת” או “הרעה” ויהיה מוכן אפילו לנתק קשר עם האם, במידה והאב ישכנע אותו לעשות כך.
במסגרת תיקי גירושין, פוגשת עורך דין גלית צור לא מעט מקרים של ניכור הורי בכלל, ומצד האב בפרט. היא יודעת כיצד לטפל במקרים כאלה, בין אם בדרך של הגשת תביעה בגין ניכור הורי ובין אם על ידי פתיחת הליך יישוב סכסוך, כך ששני הצדדים יהיו שבעי רצון ממנו ובעיקר בדרך שתציל את הילד ואת הקשר ההורי שנהרס.
איך מטפלים בניכור הורי מצד האב?
טיפול בניכור הורי מצד האב מתחיל בבירור השאלה, האם בכלל מדובר בניכור הורי או בסרבנות קשר מסיבה אמיתית? לשם כך, יש להיעזר באנשי מקצוע, פסיכולוגים, עוזרים סוציאליים, שיבחנו את המקרה לעומק ויוודאו שאכן מדובר בניכור הורי. במידה ויתגלה כי אכן מדובר בסרבנות קשר שמגיעה לכדי ניכור, אזי שהטיפול יהיה שונה. חשוב מאוד להקפיד שמקרה של ניכור הורי ילווה גם בהליך טיפולי וגם בהליך משפטי מתאים.
הדרך להתמודד עם ניכור הורי היא באמצעות הגשת תביעה כנגד האב שמסית את הילד נגד האם. התביעה מתבססת על 3 עקרונות עיקריים:
- ‘עקרון טובת הילד’ שעומד בבסיס כל החלטה במשפט הישראלי לגבי ילדים ובפרט במקרים של גירושים.
- הזכות לקשר, הן עבור הילד והן עבור ההורה שנאלץ להתמודד עם דחייה ונתק.
- החובה של שני ההורים לאפשר לילד ולעודד אותו להיות בקשר עם ההורה השני.
על בסיס 3 העקרונות האלה, אפשר להגיש תביעה לניכור הורי. התביעה תתבסס על עדויות שכוללות הודעות, מיילים, הקלטות (על פי חוק) וכל דבר אחר שיכול ללמד, הן על חוסר רצונו של הילד להיות בקשר עם האם והן על הנסיבות לכך (הסתה והדחה מצד האב). לפני שמגישים את התביעה, מומלץ גם להיעזר באנשי מקצוע, פסיכולוגים ויועצים סוציאליים בכדי לבחון את הסיטואציה וכיצד אפשר להתמודד עימה בצורה נכונה.
תהליך הגשת התביעה מתבצע אחרי שמנסים לפתור את הסכסוך בהליך מוקדם של יישוב סכסוך, לדוגמא גישור. המטרה היא להימנע מלהגיע לבית משפט ולנסות לפתור את הבעיה בצורה יותר נעימה ורגועה ומשותפת ככל הניתן.
ככל ולא תהא ברירה, מגישים את התביעה לבית המשפט ובדרך כלל עומדים על מינוי מומחה בתחום. במקרה כזה השופט יכול להחליט כיצד לנהוג: הוא יכול למנות איש מקצוע (עובד סוציאלי) שיבחן את המקרה, יכול לשלוח את המשפחה לטיפול פסיכולוגי, וכן רשאי ומומלץ כי ימנה מומחה לסרבנות קשר /מומחה לחידוש קשר /מומחה לניכור הורי, ויקנה לו סמכויות נרחבות הנדרשות לאותו מקרה, ולצורך קבלת ממצאים, ובחינת הסוגיה האם קיים ניכור, מהי התוכנית הטיפולית המומלצת, כולל אמצעים לאכיפתה תחת הליך בית המשפט.
בסופו של דבר, הדברים ייקבעו בהתאמה לטובת הילד ולאחר מכן מתוך כוונה שההורים לא יפגעו ויוכל לקיים קשר סדיר, בריא ומיטיב.
אם יקבע כי אכן היה ניכור מצד האב, בית המשפט רשאי להחליט על שינוי בחלוקת זמני השהות ואפילו לבטל את ההסכם המקורי, לשנות את חלוקת זמני השהות בין הצדדים, עד כדי העברת הקטין לאחריות הורית בלעדית / עיקרית של הורה אחד. בית המשפט יכול להחליט על שינוי בתשלום המזונות, לנקוט בסנקציות עונשיות ואפילו כלכליות, ויכולה להיפתח גם האופציה להגשת תביעה נזיקית לצורך פיצוי כספי על הנזק הנפשי ועוגמת הנפש שנגרמו להורה המנוכר.
