פתיחת תיק גירושין בבית המשפט לענייני משפחה
גירושין הוא הליך קשה, מאתגר ומורכב, אשר רווי בתחושות של כאב, עצב, כעס וחוסר שליטה. אולם, ניהול נכון, יעיל ומקצועי של הליך הגירושין עשוי לסייע לבני הזוג לפתוח דף חדש בחייהם בתחושת סיפוק, ביטחון וקבלה.
אחד השלבים הקריטיים להשגת תוצאה טובה עבור כל הצדדים ובפרט עבור הילדים הוא בחירה נכונה של המסלול המשפטי תוך בניית אסטרטגיה מותאמת אישית והתמודדות מדוייקת ומקצועית עם הסוגיות הנלוות לפירוק התא המשפחתי.
במאמר זה, עורכת הדין גלית צור, מומחית בדיני משפחה וגירושין, חושפת בפניכם את כל מה שאתם צריכים לדעת על פתיחת תיק גירושין בבית המשפט לענייני משפחה – החל משלבי ההכנה וההיערכות המקדמיים ועד השגת פתרון כולל ומיטבי עבורכם ועבור משפחתכם.
בית הדין לעינייני משפחה מול בית הדין הרבני – הבנת הבסיס של חלוקת הסמכויות בדין הישראלי
בישראל קיימת חלוקת סמכויות ברורה בנושאי גירושין. כך, תביעת גירושין של יהודים בישראל חייבת להיות מוגשת לבית הדין הרבני. זאת, לאור הוראת ס' 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953, אשר מקנה לבית הדין סמכות ייחודית ובלעדית לדון בענייני נישואין וגירושין של גבר ואישה יהודים. בהתאם לכך, לא ניתן להגיש תביעת גירושין בבית המשפט לענייני משפחה.
יחד עם זאת, מעבר להסדרת הגט עצמו, ישנן סוגיות שונות הנלוות לגירושין שבהן קיימת סמכות מקבילה הן לבית הדין הרבני והן לבית המשפט לענייני משפחה. סוגיות נלוות אלו כוללות בין היתר: ענייני מזונות לילדים ולאישה, חלוקת רכוש, איזון משאבים, הסדרי אחריות הורית וחלוקת זמני שהות עם הילדים – בעבר נהוג היה לכנות מושג זה כ"משמורת".
המשמעות של סמכות מקבילה היא שבעניינים הנלווים לגירושין ניתן לבחור לפנות או לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה.
במקרים שבהם בני הזוג אינם מסכימים על זהות הערכאה שתדון בנושאי הנלווים לגירושין, נכנס לתוקפו עיקרון "מרוץ הסמכויות". על פי עיקרון זה, הערכאה הראשונה שאליה הוגשה התביעה היא זו שתהיה מוסמכת לדון באותם נושאים. ובמילים פשוטות: "כל הקודם זוכה".
משמעות הדבר היא שלתזמון ולהיערכות מוקדמת יש חשיבות קריטית. תכנון משפטי נכון, בניית אסטרטגייה מותאמת וייעוץ מקצועי בשלבים הראשוניים של המשבר הזוגי יכולים להשפיע באופן מהותי על זכויותיכם ועל תוצאות ההליך כולו. בחירה מושכלת בערכאה המתאימה יכולה לסייע בשמירה טובה יותר על האינטרסים שלכם – הן המשפטיים והן האישיים.
היכרות עם ההלכות העדכניות בדרך לבחירת המערכת המשפטית הנכונה לכם
כאשר מתלבטים באיזו ערכאה לבחור – קרי, בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה – יש להביא בחשבון את ההבדל המהותי שבין הערכאות בכל הנוגע לחלוקת רכוש. אמנם הן בתי הדין הרבניים והן בתי המשפט לעניייני משפחה כפופים לעקרונות החלוקה המנויים בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, אך בפועל, הפרשנות והיישום של עקרונות אלה שונים בכל מוסד. בפרט, בית הדין הרבני אינו רואה עצמו מחויב להלכות שנפסקו בבית המשפט העליון, ולעיתים פוסק באופן שונה, במיוחד בנושאים של שיתוף בנכסים ופרשנות כוונת השיתוף. כתוצאה מכך, ייתכן כי אותה מערכת עובדתית תוביל לחלוקת רכוש שונה בין הערכאות.
בשנים האחרונות, הפערים בין המערכות המשפטיות רק הולכים ומתרחבים. כך, בפסק דין עדכני ותקדימי של בית המשפט העליון (בע"מ 5620/24 פלונית נ' פלוני, 30.6.2025), שניתן על ידי כב' השופטת יעל וילנר, הורחבה משמעותית הלכת השיתוף הספציפי – קונסטרוקציה משפטית המאפשרת לחלק רכוש של בן זוג גם אם הוא רשום על שם אחד מהם בלבד.
עד כה, הלכת השיתוף הספציפי התמקדה בעיקר בדירת המגורים המשפחתית, אך השופטת וילנר קבעה כי גם נכסים שנרכשו לפני הנישואין או שהתקבלו במתנה או בירושה, ואפילו נכסים עסקיים יכולים להיחשב רכוש משותף – ובלבד שהתנהגות בני הזוג מעידה על הסכמה לשיתוף.
מכאן והלאה, אפוא, הלכת השיתוף הספציפי אינה מוגבלת עוד לדירת המגורים המשפחתית בלבד, אלא עשויה לחול גם על נכסים נוספים שבעבר היו מוחרגים ממלאכת החלוקה. מטבע הדברים, פסיקה זו מהווה יתרון למי שמבקש ליהנות משותפות בנכסי בן זוגו, אך עלולה להוות חיסרון עבור מי שמבקש להגן על נכסיו הפרטיים.
חשוב להדגיש כי בית הדין הרבני אינו מחויב להלכה זו, ולכן ייתכן כי יפסוק אחרת בנסיבות דומות. לפיכך, בחירת הערכאה המתאימה עשויה להיות בעלת השפעה מכרעת על תוצאת ההליך.
הבדל משמעותי נוסף בין הליך גירושין בבית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני נוגע לסוגיית מזונות הילדים.
בבית המשפט לענייני משפחה, מיישמים כיום את ההלכה המכוננת בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית משנת 2017, אשר קובעת כי החיוב במזונות ילדים לילדים בגילאי 6 עד 15 ייקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות של ההורים, ובכפוף לזמני השהות, ולא יחויב בהם האב בלבד כפי שנהוג היה לפסוק בעבר. החישוב מתבצע בשלושה שלבים: חישוב אחוז ההכנסה של כל הורה מסך ההכנסה של שני ההורים, הכנסת הוצאות גידול הילדים ל"קופה" לפי אחוז ההכנסה, ומשיכה מה"קופה" לפי מספר הימים היחסיים שהילדים נמצאים אצל כל הורה.
לעומת זאת, בתי הדין הרבניים אינם רשאים לדון בתביעות מזונות ילדים אלא בהסכמת שני ההורים, כאשר בהיעדר הסכמה כזו, הסמכות לדון בענייני מזונות ילדים שמורה לבית המשפט לענייני משפחה. שימו לב, כי ככל שהצדדים הסכימו לדון בסוגיית מזונות ילדים בבית הדין הרבני, הרי שהדיינים אינם רואים עצמם מחויבים להלכת בע"מ 919/15, ותחת זאת הם פוסקים חלוקת מזונות על בסיס הפרשנות המסורתית של הדין האישי. הבדל זה בין מערכות השיפוט יוצר פער משמעותי בוודאות המשפטית ובחיזוי התוצאות.
שלבים לפתיחת תיק בבית המשפט לענייני משפחה
כל הליך גירושין בישראל מתחיל כיום בהגשת בקשה ליישוב סכסוך הכוללת את פרטיהם האישיים של בני הזוג בלבד ללא הרחבה ופירוט בנושאים שבמחלוקת. שלב זה, שהפך לשלב מחייב מאז שנת 2016, נועד לבחון את ההיתכנות לפתור את הסכסוך בין בני הזוג בדרכי שלום בטרם המעבר להליך פורמלי בין כותלי בית המשפט – היינו הגשת תביעות עיקריות. בני הזוג מחויבים להגיע למפגש ראשון אחד ללא נוכחות עורכי דין וניתנת להם האופציה – ככל שהם מעוניינים בכך – לקיים עוד 3 מפגשים נוספים (לכל היותר) בנוכחות עו"ס היחידה, עו"ד מטעם היחידה ועורכי הדין מטעמם.
בעגה המקצועית, מפגשי הגישור מכונים מפגשי מהו"ת (מפגשי "מידע, הכרות ותיאום"). במפגש הראשון, נמסר לבני הזוג מידע כללי על ההליך ונבחנים הצרכים, הרצונות וההשקפות של כל צד. בתום המפגש הצדדים מקבלים את טופס 3 לחתימה – טופס שבו הם מציינים אם ברצונם להמשיך למפגשים הבאים ולהאריך את תקופת תיק היח"ס (תיק יחידת הסכסוך) מעבר ל 60 הימים המחוייבים על פי חוק, או שמא לסגור את התיק מיד בתום המפגש הראשון. לאחר מכן, במסגרת המפגשים הבאים, באם בוחרים הצדדים להמשיך בהם, מנסים הצדדים להגיע להסכמות מעשיות או לבחון אפשרות להגיע לשלום בית. הפגישות הללו כבר יכולות להתקיים יחד עם עורכי דינם, ככל והם מיוצגים, וכן ובנוכחות עו"ד של היחידה ועו"ס של היחידה.
במקרים שבהם בני הזוג לא מצליחים להגיע לעמק השווה במסגרת הגישור, וחולפים 60 ימים מתחילת התהליך- תיק הי"ס נסגר, ניתן לפתוח תיק פורמלי – תביעה עיקרית,בערכאות הרלוונטיות, ובכפוף לעיקרון מירוץ הסמכויות המתואר לעיל- הראשון שפתח ניתנת לו זכות הראשונים להגשת תביעות עיקריות בערכאות שהוא בוחר.
הכנות חיוניות לקראת פתיחת תיק
השלב הראשון והחשוב ביותר בטרם פתיחת תיק בבית המשפט לענייני משפחה הוא פנייה לעורך דין מומחה בדיני משפחה וגירושין. עורך דין מנוסה יכול להעריך את הנסיבות הייחודיות של הסכסוך הספציפי, להסביר ללקוח את אפיקי הפעולה האפשריים ולעמוד על היתרונות והחסרונות הטמונים בכל אפיק. ייעוץ מוקדם מאפשר למצות זכויות בצורה היעילה והמהירה ביותר וכן לחסוך זמן ועלויות מיותרות.
לאחר מכן, יש לדאוג לארגן באופן יסודי את כל התיעוד הנדרש לצורך בירור יעיל של הסכסוך – מסמכים מזהים כמו תעודות זהות ורישיונות, רישום של מצבת הנכסים הפיזיים והרוחניים, חשבונות בנק, דו"חות על הכנסה, הסכמי ממון (אם קיימים) ומידע כלכלי מפורט על מצב החובות. חשוב לציין כי עורך דין מומחה יכול להדריך את הלקוח כיצד לאסוף מידע מעין זה בצורה שתמזער מתחים בבית ומבלי לעורר חשדנות מיותרת.
מעבר לפן הפרקטי, יש לתת את הדעת גם על ההיבט הרגשי. זהו לא סוד שתהליך הגירושין יוצר זעזוע משמעותי במבנה המשפחתי המוכר, כאשר ילדים הנקלעים בתווך בין ההורים עלולים לחוות חרדה, בלבול ופחדים לגבי עתידם. לכן, חשוב לשמור על שגרה יציבה ככל הניתן, להימנע מחשיפת הילדים למחלוקות בין ההורים ולהבטיח להם כי הם ימשיכו לקבל אהבה ותמיכה משני ההורים גם לאחר הפרידה.
עורך דין מנוסה בתחום יודע להנחות את הלקוח כיצד לנווט בין הצרכים המשפטיים לבין השמירה על רווחת הילדים. הוא ינחה את הלקוח איך לתקשר עם בן/בת הזוג בצורה בונה, מתי וכיצד לשתף את הילדים במידע הנוגע למצב, ובאיזה קצב להתקדם בתהליך תוך שמירה על יציבות המשפחה. למעשה, עורך הדין מספק מעטפת רגשית יום יומית ומקיפה, תוך שהוא מציע כלים להתמודדות עם הלחצים הנפשיים שמתעוררים מדי יום בתהליך הגירושין.
העלויות הכרוכות בתהליך פתיחת תיק בבית משפט לענייני משפחה
נכון למועד כתיבת שורות אלו, האגרה הבסיסית לפתיחת תיק בבית המשפט לענייני משפחה עומדת על סכום "צנוע" יחסית בן מאות שקלים בלבד, כמפורט בתקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות), התשנ"ו-1995. יצוין, כי קיימת אפשרות להגיש בקשה לפטור מאגרה במקרים של חוסר יכולת כלכלית.
יחד עם זאת, חשוב להבין כי העלות הכוללת של תהליך הגירושין מורכבת ממרכיבים נוספים אשר משתנים בהתאם לסוג התיק, למורכבות המקרה ולמידת שיתוף הפעולה בין הצדדים. כך, למשל, מעבר לדמי הייצוג ייתכנו עלויות נוספות בגין שכירת שירותים של מומחים חיצוניים, כמו קבלת חוות דעת של אקטואר, שמאי, מומחים בתחום הילדים, חוקרים פרטיים ועוד.
לאור כל המשתנים הללו, לא תמיד ניתן לדעת מראש מה תהיה במדוייק העלות הסופית של ההליך. ואולם, קיים כלל אצבע חשוב במיוחד שכוחו יפה בכל הנסיבות: השקעה בייעוץ משפטי איכותי בשלבים המוקדמים של פתיחת התיק יכולה לחסוך עלויות עתידיות ולקצר את זמני ההליך באופן משמעותי.
עו"ד גלית צור – הכתובת שלכם לפתיחת תיק גירושין
לסיכום, פתיחת תיק גירושין בבית המשפט לענייני משפחה היא צעד משפטי משמעותי הדורש ליווי מקצועי, רגיש ומדויק. עו"ד גלית צור מתמחה בבניית אסטרטגיה מותאמת אישית לכל לקוח ולקוחה, מתוך הבנה שכל משפחה היא ייחודית ודורשת גישה ודרך פעולה שונה. עו"ד גלית צור מלווה במקצועיות ובמסירות את לקוחותיה לכל אורך הדרך, תוך הקפדה על זכויותיהם, רווחתם ועתידם של כל בני המשפחה. עם שילוב של ניסיון משפטי עשיר, הבנה מעמיקה של הדינמיקה המשפחתית הספציפית של לקוח ולקוח ויכולת לתרגם את מורכבות המצב לתכנית פעולה אפקטיבית – תוכלו להיות בטוחים שיש לכם גב מקצועי שמוביל אתכם בבטחה לקראת פרק חדש בחיים.
