הליכי גירושין עלולים להפוך לעימות מורכב, במיוחד כאשר לצד המחלוקות על הילדים, הבית והרכוש עולות גם טענות לאלימות, איומים או התנהגות פוגענית. כאשר מדובר בתלונה אמיתית, יש חשיבות רבה לפנייה לרשויות ולקבלת הגנה מתאימה. אבל קיימים גם מקרים שבהם אחד מבני הזוג טוען כי הוגשה נגדו תלונת שווא בגירושין, כלומר תלונה המבוססת על אירוע שלא התרחש או על תיאור כוזב של העובדות.
תלונה כזו עלולה ליצור השלכות שחורגות מהחקירה המשטרתית עצמה. היא עשויה להשתלב בבקשה לצו הגנה, להשפיע זמנית על המגורים בבית, להשליך על הקשר עם הילדים ולהפוך לחלק מהמאבק המשפטי בין בני הזוג. עם זאת, חשוב להבחין בין תלונת שווא לבין תלונה שלא הובילה לכתב אישום. העובדה שתיק נסגר אינה מוכיחה לבדה שהמתלונן שיקר. כדי לטעון שמדובר בתלונה כוזבת יש לבחון את הראיות ואת נסיבות המקרה.
מהי תלונת שווא בהליכי גירושין?
תלונת שווא היא תלונה שבה אדם מוסר ביודעין מידע כוזב על עבירה שלא התרחשה כפי שנטען.
בהליכי גירושין הטענות עשויות לעסוק, בין היתר, באלימות בין בני הזוג, איומים, פגיעה בילדים או עבירות אחרות.
לא כל גרסה שנמצאה לא מדויקת ולא כל תלונה שלא הבשילה לכתב אישום היא בהכרח תלונת שווא. בסכסוך משפחתי יכולות להיות גרסאות מנוגדות, קושי ראייתי או אירוע שהתרחש אך לא ניתן להוכיח אותו ברמה הנדרשת בהליך פלילי.
ההבחנה חשובה במיוחד מפני שטענות לאלימות במשפחה מחייבות התייחסות רצינית, ובמקביל גם אדם שנמסרה נגדו ביודעין תלונה כוזבת זכאי להגן על עצמו ועל זכויותיו.
למה תלונת שווא עלולה להשפיע על הליך הגירושין?
תלונה במשטרה אינה מכריעה את הליך הגירושין, אך היא עלולה ליצור מציאות חדשה בתוך זמן קצר.
כאשר מועלות טענות לאלימות או למסוכנות, הן עשויות להוביל לחקירה משטרתית, לתנאים מגבילים ובמקרים המתאימים גם להליך לקבלת צו הגנה.
כאשר לבני הזוג יש ילדים משותפים, טענות הנוגעות לאלימות או למסוכנות עשויות להגיע גם להליך העוסק בזמני שהות (משמורת) ובאחריות ההורית.
בדיוק מסיבה זו, אם אדם סבור שהוגשה נגדו תלונה כוזבת במסגרת סכסוך גירושין, חשוב לטפל במקביל גם בהיבט הפלילי וגם בהשלכות האפשריות על תיק המשפחה.
תלונת שווא על אלימות במשפחה
אחד המצבים הרגישים ביותר הוא טענה כי בן או בת הזוג הפעילו אלימות.
כאשר מוגשת תלונה על אלימות, המשטרה צריכה לבחון את הטענה ולפעול בהתאם לממצאים ולרמת הסיכון. במקרים המתאימים עשויות להיקבע מגבלות על החשוד, ובמקביל יכול המתלונן לפנות לבית המשפט בבקשה לצו הגנה.
חשוב להבין שצו הגנה הוא הליך שנועד בראש ובראשונה להגן מפני אלימות במשפחה. במקרים דחופים ניתן לקבל החלטה ראשונית גם במעמד צד אחד, ובהמשך מתקיים בירור משפטי.
אם הטענה היא שהתלונה כוזבת, ההתמודדות אינה צריכה להתבסס רק על הכחשה. יש צורך להציג באופן מסודר את הגרסה, את רצף האירועים ואת הראיות שעשויות לתמוך בה.
להרחבה על ההליך עצמו ניתן לקרוא בעמוד צו הרחקה בגירושין.
מה עושים מיד לאחר שהוגשה נגדכם תלונה?
התגובה הראשונית יכולה להשפיע על המשך ההתנהלות. גם כאשר אדם משוכנע לחלוטין שהתלונה נגדו שקרית, כעס, עימות נוסף או ניסיון ללחוץ על המתלונן לחזור בו עלולים להחמיר את המצב.
בשלב הראשון כדאי להתמקד בשלושה דברים:
- שמירת ראיות: הודעות WhatsApp, התכתבויות, תמונות, מסמכים, נתוני מיקום חוקיים, סרטונים, הקלטות שנעשו כדין ופרטים של אנשים שיכולים להעיד על האירוע.
- שמירה על תנאים והחלטות: אם נקבעו תנאי הרחקה, איסור יצירת קשר או החלטה שיפוטית אחרת, יש לקיים אותם במלואם גם כאשר חולקים על עצם התלונה.
- קבלת ייעוץ משפטי: כאשר מתנהל במקביל הליך גירושין, חשוב להבין כיצד החקירה עשויה להתחבר להליכים הנוגעים לבית, לילדים וליתר המחלוקות המשפחתיות.
כדאי גם להכין בהקדם ציר זמן מסודר של האירועים. כאשר הסכסוך נמשך חודשים והתקיימו עשרות שיחות והתכתבויות, קל מאוד לשכוח פרטים שעשויים להתברר בהמשך כמשמעותיים.
אילו ראיות יכולות לסייע בהתמודדות עם תלונת שווא?
אין ראיה אחת שמתאימה לכל מקרה. המטרה היא לבדוק מה יכול לאשש את הגרסה העובדתית ביחס לאירוע הספציפי שעליו הוגשה התלונה.
לעיתים יהיו אלה התכתבויות שנשלחו לפני האירוע או מיד אחריו. במקרה אחר מדובר במצלמות, עדים, מסמכים, הקלטה חוקית או מידע שמראה היכן שהה האדם במועד הנטען.
גם רצף ההתכתבויות בין בני הזוג עשוי להיות רלוונטי. לדוגמה, כאשר נטען לאירוע מסוים אך ההתכתבויות בזמן אמת מציגות תמונה שונה, ייתכן שיהיה לכך משקל בבירור.
חשוב לשמור את החומרים המקוריים ולא לערוך אותם, למחוק הודעות או להוציא קטעים מהקשרם.
האם כדאי להקליט שיחות עם בן או בת הזוג?
בסכסוך בעצימות גבוהה תיעוד יכול להיות משמעותי, אך יש לעשות אותו בהתאם לחוק.
אין משמעות הדבר שכדאי להפוך כל מפגש משפחתי למבצע איסוף ראיות. מצד שני, אם כבר נאמרו איומים מפורשים בהגשת תלונה כוזבת או שקיימת מחלוקת קשה לגבי מה שנאמר ומתרחש בין הצדדים, כדאי לקבל ייעוץ לגבי הדרך החוקית והנכונה לשמור תיעוד.
חשוב במיוחד שלא ליצור פרובוקציות במטרה לגרום לצד השני לומר דבר מסוים. המטרה היא להגן על עצמכם ולתעד מציאות קיימת, לא לייצר אירועים חדשים.
תלונות שווא וזמני שהות (משמורת)
כאשר התלונה כוללת טענה לפגיעה בילדים או למסוכנות של אחד ההורים, היא עלולה להגיע במהירות גם לתיק העוסק בזמני השהות.
בית המשפט נדרש מצד אחד להגן על ילדים כאשר קיים חשש אמיתי לשלומם, ומצד שני להימנע מפגיעה בלתי מוצדקת בקשר שלהם עם אחד ההורים.
לכן עצם הגשת התלונה אינה אמורה להכריע לבדה את שאלת האחריות ההורית או זמני השהות. בית המשפט עשוי להיעזר בראיות, בתסקירים, באנשי מקצוע ובמידע מגורמי הרווחה והחקירה כדי להבין את התמונה.
אם הוגבל הקשר עם הילדים בעקבות טענה שלדעתכם אינה נכונה, חשוב לפעול במסגרת ההליך המשפטי ולא לנסות לעקוף את ההחלטה או ליצור קשר בניגוד לתנאים שנקבעו.
הקשר בין תלונות שווא לניכור הורי
בחלק מסכסוכי הגירושין עולה טענה כי האשמות כוזבות הן חלק מדפוס רחב יותר שמטרתו להרחיק את הילדים מאחד ההורים.
אולם אין להסיק אוטומטית שכל תלונה שהתבררה כבלתי מבוססת היא ניכור הורי, בדיוק כפי שלא כל סירוב של ילד לפגוש הורה מעיד על הסתה.
כאשר קיימים סימנים לפגיעה מתמשכת בקשר בין הילד להורה, יש לבחון את הדינמיקה המשפחתית כולה ואת הסיבה האמיתית לקושי בקשר.
מידע רחב יותר על הנושא נמצא בעמוד ניכור הורי.
סגירת תיק במשטרה אינה בהכרח הוכחה לתלונת שווא
זוהי נקודה חשובה במיוחד.
תיק חקירה יכול להיסגר מבלי שהוגש כתב אישום מסיבות שונות. לכן אין להסיק מעצם סגירת התיק שהמשטרה קבעה כי המתלונן שיקר.
מבחינה משפטית יש הבדל גם בין עילות הסגירה השונות. עבור מי שנחקר וסבור שלא ביצע את העבירה, לעילת הסגירה עשויה להיות משמעות.
אם התיק נסגר בעילה שאינה משקפת לדעת החשוד את חומר הראיות, ניתן לבחון אפשרות להגיש בקשה לשינוי עילת הסגירה.
שינוי עילת סגירת תיק להיעדר אשמה פלילית
כאשר תיק נסגר אך עילת הסגירה היא היעדר ראיות מספיקות, החשוד רשאי במקרים המתאימים לבקש לשנות את עילת הסגירה ל"היעדר אשמה פלילית".
אין מדובר בשינוי אוטומטי. הבקשה נבחנת בהתאם לחומר החקירה ולמבחנים החלים על קביעת עילת הסגירה.
אם בקשה לשינוי העילה נדחית, קיימת אפשרות לערור בהתאם לכללים החלים על ההליך.
לכן כדאי לבחון את חומר החקירה ואת עילת הסגירה לפני שמחליטים האם יש בסיס לפנייה לשינויה.
האם הגשת תלונת שווא היא עבירה פלילית?
חוק העונשין מתייחס למסירת ידיעה כוזבת לרשות מוסמכת.
סעיף 243 לחוק עוסק במצב שבו אדם מוסר לשוטר או לגורם המוסמך להגיש תביעה פלילית ידיעה על עבירה כאשר הוא יודע שהידיעה כוזבת.
עם זאת, קיים הבדל מהותי בין תלונה שהתיק בעניינה נסגר לבין הוכחה שהמתלונן ידע שהמידע שמסר אינו נכון.
מדיניות החקירה וההעמדה לדין במקרים של חשד למסירת אמרה או עדות כוזבת מוסדרת גם בהנחיות פרקליט המדינה. לכן לא נכון לקבוע שכל תלונה שלא הוכחה תוביל לחקירה או לכתב אישום נגד המתלונן.
האם אפשר לתבוע פיצויים בעקבות תלונת שווא בגירושין?
בנסיבות מסוימות ניתן לבחון גם הליך אזרחי בעקבות תלונה שהוכח כי הייתה כוזבת.
אולם אין כלל שלפיו כל תיק משטרה שנסגר מקנה אוטומטית זכות לפיצויים.
יש לבחון מה נאמר, למי נמסר המידע, האם ניתן להוכיח שהיה כוזב, האם המתלונן ידע זאת בזמן אמת, אילו הגנות משפטיות עשויות לעמוד לו ומהם הנזקים שנגרמו בפועל.
במקרים מתאימים עשויות להיבחן עילות מתחום הנזיקין או לשון הרע, אך כל מקרה מחייב בדיקה נפרדת.
גם מבחינה אסטרטגית לא תמיד נכון לפתוח מיד הליך נוסף. לעיתים עדיף קודם לסיים את החקירה, לטפל בהשלכות על תיק הגירושין ולבחון את התמונה הראייתית המלאה.
בקשת צו הגנה שהתבררה כבלתי מוצדקת
יש להבחין בין תלונה במשטרה לבין בקשה לצו הגנה בבית המשפט.
בקשה לצו הגנה נועדה לספק הגנה במצבים של אלימות במשפחה, ובמקרה הצורך ניתן לקבל החלטה דחופה במעמד צד אחד. לאחר מכן יכול להתקיים דיון שבו נבחנות טענות הצדדים והראיות.
דחיית בקשה לצו הגנה אינה אומרת בכל מקרה שהמבקש הגיש תלונת שווא. ייתכן שבית המשפט מצא שלא התקיימו התנאים הדרושים למתן הצו מבלי לקבוע שהטענות הומצאו.
לעומת זאת, כאשר בית המשפט משתכנע שבקשה הוגשה באופן קנטרני או תוך שימוש לרעה בהליך, עשויות להיות לכך השלכות משפטיות, בהתאם לנסיבות ולהחלטת בית המשפט.
תלונת שווא אינה עניין של גברים נגד נשים
חשוב להימנע מהנחה שתלונות שווא בהליכי גירושין הן תופעה השייכת למגדר מסוים.
גבר יכול לטעון שהוגשה נגדו תלונת שווא ואישה יכולה למצוא את עצמה מתמודדת עם האשמות כוזבות מצד בן זוגה.
אין גם בסיס להניח מראש שכל טענה לאלימות היא כוזבת משום שהיא הועלתה בזמן גירושין. אלימות במשפחה היא תופעה ממשית שיש לטפל בה ברצינות.
הבדיקה צריכה להתמקד בראיות ובנסיבות של המקרה, ולא במינו של המתלונן או של האדם שנגדו הוגשה התלונה.
מה לא כדאי לעשות לאחר הגשת תלונה?
אחד הדברים החשובים ביותר הוא לא להפוך את הניסיון להוכיח שהצד השני משקר לעימות נוסף.
אל תנסו לשכנע את המתלונן לחזור בו באמצעות לחץ או איומים, אל תפרו צו או תנאי הרחקה כדי "לסגור את העניין", ואל תערבו את הילדים בחקירה פרטית של הסכסוך.
גם פרסום האשמות ברשתות החברתיות עלול ליצור בעיות חדשות ולהחריף את העימות.
אם קיימות ראיות שתומכות בגרסתכם, עדיף לשמור אותן ולהציג אותן בדרך מסודרת במסגרת המתאימה.
כשהתלונה הפלילית והליך הגירושין מתנהלים במקביל
אחד האתגרים בתלונות שווא בגירושין הוא שהאירוע אינו נשאר בהכרח בתחנת המשטרה.
במקביל לחקירה יכולים להתנהל דיונים על מגורים בבית, צו הגנה, זמני שהות (משמורת), אחריות הורית ונושאים נוספים הקשורים לגירושין.
לכן חשוב שההתנהלות תהיה מתואמת. דברים שנאמרים בחקירה או במסמכים המוגשים לבית המשפט עשויים להיות רלוונטיים גם להליכים אחרים.
כאשר במשרד עורכי דין וגישור גלית צור מטפלים במקרה שבו עולה טענה לתלונת שווא במסגרת גירושין, נבחנת לא רק התלונה עצמה אלא גם ההשפעה שלה על הסכסוך המשפחתי ועל ההליכים המתנהלים בין הצדדים.
התמודדות עם תלונות שווא כחלק מהליך הגירושין
תלונת שווא במהלך גירושין יכולה להשפיע בו זמנית על כמה מישורים: החקירה הפלילית, המגורים בבית, הקשר עם הילדים וההתנהלות המשפטית בין בני הזוג.
דווקא בגלל ההשלכות האפשריות, חשוב להימנע מתגובה אימפולסיבית ולבנות תמונה עובדתית מסודרת.
משרד עורכי דין וגישור גלית צור מלווה לקוחות בסכסוכי גירושין מורכבים ובהליכים שבהם מועלות טענות לאלימות, מסוכנות ופגיעה בקשר עם הילדים. עורכת דין גלית צור בעלת 27 שנות ניסיון בדיני משפחה וגירושין. במסגרת הליווי נבחנים ההליכים שכבר נפתחו, ההחלטות הקיימות, הראיות וההשפעה האפשרית של התלונה על המשך תיק הגירושין.
כאשר מוגשת תלונה במהלך סכסוך משפחתי, הזמן שלאחר הגשתה עשוי להיות משמעותי. התנהלות שקולה, שמירה על ראיות ותגובה משפטית המותאמת לתמונה המלאה יכולות לסייע בהגנה על הזכויות ובהמשך ניהול ההליך.
שאלות נפוצות על תלונות שווא בגירושין
אין דרך אחת שמתאימה לכל מקרה. יש לבחון את האירוע הנטען ולאתר ראיות אובייקטיביות שיכולות לסתור אותו, כגון תכתובות, עדים, תיעוד, הקלטות חוקיות או מידע אחר. במשרד עורכי דין וגישור גלית צור בוחנים את ציר הזמן ואת חומרי התיק כדי להבין אילו ראיות עשויות להיות רלוונטיות גם לחקירה וגם להליך המשפחתי.
לא. סגירת תיק כשלעצמה אינה קביעה שהמתלונן שיקר. יש לבדוק מדוע נסגר התיק, מהי עילת הסגירה ומה עולה מחומר החקירה.
ניתן לבקש שינוי של עילת הסגירה. הבקשה אינה מתקבלת אוטומטית ונבחנת לפי חומר החקירה. אם הבקשה נדחית, ניתן לבחון את האפשרות להגשת ערר בהתאם לכללים החלים.
טענה למסוכנות או לאלימות עשויה להשפיע על החלטות זמניות הנוגעות לילדים, במיוחד כל עוד העובדות מתבררות. עם זאת, עצם הגשת התלונה אינה אמורה להכריע לבדה את הסוגיה. כאשר מתעורר חשש לפגיעה בקשר, המשרד בוחן כיצד להציג לבית המשפט את התמונה המלאה ולבקש את הסעדים המתאימים.
במקרים המתאימים ניתן לבחון אפשרות לתביעה אזרחית, אך יש צורך בתשתית ראייתית מתאימה. סגירת החקירה לבדה אינה מספיקה בהכרח. לפני פתיחת תביעה כדאי לבדוק את הראיות, את העילות המשפטיות ואת הכדאיות של הליך נוסף.
בדרך כלל לא כדאי ליזום עימות. אם קיימים תנאי הרחקה או איסור יצירת קשר, יש לציית להם באופן מלא. גם בהיעדר צו, ניסיון לגרום לצד השני לחזור בו עלול להוביל לטענות נוספות. עדיף לשמור את הראיות ולפעול באמצעות ההליך המשפטי.
בנסיבות מסוימות האשמות כוזבות עשויות להשתלב בדפוס רחב יותר של פגיעה בקשר בין ילד להורה. עם זאת, אין להסיק מכך אוטומטית שמדובר בניכור הורי. יש לבדוק מה גרם לקושי בקשר ומהי טובת הילד.
חשוב להתייחס לחקירה ברצינות ולא מתוך הנחה ש"ברור למשטרה שמדובר בשקר". יש לשמור את כל החומרים הרלוונטיים, להימנע ממחיקת הודעות או יצירת קשר שעלול להחמיר את המצב ולבחון קבלת ייעוץ משפטי מתאים לפני החקירה.
לא נמצאו תוצאות
