fbpx

דוד וגוליית

הקעקוע שעל כתפה הוא רק ציון דרך אישי שלה בינה לבין עצמה של הליך השיקום הארוך והאין סופי אותו היא עוברת כבר כמעט עשור

קעקוע בקווים דקים שמנציח רק עבורה מאבק של חלש מול חזק
את הטראומה והצלקות לא רק נפשה נושאת הם ניכרים בכל הווייתה

הליכתה המהוססת, גופה הכפוף מעט כאילו מנסה להגן על נפשה המרוסקת והחבולה,
חיוכה הקטן המאולץ שלא מצליח באמת לשקף אושר

דיבורה הקטוע

והנשימות העמוקות שהיא נאלצת לקחת תכופות כשהיא מדברת כאילו גופה צמא לחמצן נקי שאולי יצליח להנשים את ליבה הדואב

אנחנו נאבקות יחד בימים אלו על עוד קרב אותו היא חייבת לצלוח ובו היא חייבת לנצח
כי אם היא תפסיד אותו היא תפסיד הפעם את ילדיה

העובדה שהם גרושים כבר כמעט עשור לא מונעת ממנו להמשיך להתעלל בה

כשהילדים היו יותר קטנים הוא היה מתעלל בה כלכלית: משלם לא משלם את חלקו בהסכם וכל פעם מוצא דרכים מתוחכמות להתחמק לנמק לתרץ למה לא מגיע לה הפעם… ושתתמודד…

כשהילדים קצת גדלו הוא הבין שהדרך הכי מוצלחת לפגוע בה היא דרך הילדים

בשיטתיות ובחוכמה מעוותת הוא יצר הפרדה בינה לבינם כל פעם דרך ילד אחר כל פעם התאים את השיטה לאופיו של הילד עד אשר שלט גם בהם שליטה מלאה תוך הסתה והרחקה שלהם ממנה -מאמם

כמובן שכל העשור הזה לווה באין ספור תביעות, צווים והליכים משפטיים שהגיש נגדה בבית המשפט כמעט בכל נושא

כשהוא יודע שלא רק ההתמודדות הכלכלית תגמור אותה אלא לפתוח כל פעם את הפצעים לחפור בהם ולא לאפשר להם להגליד הם השריטה הכי עמוקה שיכול לעשות בנפשה שגם ככה מנסה במאמצים ובתעצומות להשתקם

עכשיו היא מתמודדת מול תביעה מרושעת שהגיש נגדה תביעה שבה טוען שהיא לא מסוגלת לתפקד כאמא ולכן יש להורות על העברת זמני השהות אליו באופן מוחלט ולאפשר לה להיפגש עם ילדיה רק בפיקוח דרך מרכז קשר

הוא צירף לתביעתו תכתובות אישיות מתוך הטלפון הנייד של אחד הילדים שלכאורה מעידות על קשר מעוות לא בריא ולא מיטיב של האם איתו

וציין כי זו רק דוגמה ושהעובדות מדברות בעד עצמם הילדים לא מעוניינים בקשר עם אמם

עבדנו קשה על כתב הגנה כשהיא שבורה ורב הזמן מתפרקת לגמרי
מה שהקשה עוד יותר על העבודה המשותפת

אבל עשינו את זה יחד יד ביד היא גייסה את כל הכוחות לתווך לי את העובדות ולהעביר לי המסמכים שהיו נחוצים להגנה ואני השתדלתי בכל מאודי להיות אמפטית רגישה עוטפת מעצימה ועדיין כשצריך ממוקדמת לכיוון המטרה

אדם מהצד לא יוכל להבין כמה עוצמות קורבן אלימות צריך לגייס כדי להתמודד אפילו עם כתב תביעה ולהכין הגנה ראויה

זו מלחמה בפני עצמה

אבל כשקיבלתי ממנה את ההודעה הזו ידעתי שבסוף ננצח (גם אם בתחילה הכל נראה מאוד נגדנו…)

"גלית יקרה סיימתי כרגע לקרוא את הטיוטה האחרונה של כתב ההגנה ששלחת לי

אותה הגנה שעבדנו עליה יחד חודש יד ביד

רציתי רק לומר לך שעכשיו הרגשתי לראשונה בחיי שקולי נשמע בזכותך
עוד ניצחון של דוד מול גוליית

תבורכי"

בישיבות הראשונות נראה כאילו השופט בעצמו מבולבל ולא יודע להחליט אם יש אמת בטענות האב או בטענות שאנחנו טענו מנגד

לא הספיקו המסמכים שצירפנו מהעבר על הקשר הקרוב שלה עם הילדים לפני שהחליט לנתק ולהפריד ביניהם וגם לא עזר תסקיר העובדת הסוציאלית שביקש השופט כי נראה שגם היא עצמה נשבתה בקסמיו של האב אבל עדיין הרגישה שמשהו לא מסתדר לה….

עד שהחלטנו לקחת סיכון

סיכון עצום

כזה שידענו שיכריע את התיק לכאן או לכאן

או שנצליח להוכיח שהכל מניפולציות ושהילדים אוהבים את אמם ויש להם קשר טוב איתה ושהם בעצמם קורבן להסתה מתוחכמת

או שהיא תאבד אותם סופית
בקשנו משופט להיפגש עם כל אחד מהם בנפרד בלשכתו

ולהתרשם במישרין מהילדים וממצבם

משהו הרגיש לנו שהשופט החכם והרגיש ידע לזהות השפעה שכזו על ילדים

זה לקח זמן

לתאם המועדים לייצר המפגש ולהמתין להתרשמות השופט
שבסופה נפרשה על פני 20 עמודים!

20 עמודים שמתארים ילדים מקסימים איכותיים רגישים ומוקירים
מוקירים תודה אהבה והערכה לאמם
ילדים שהם בעצמם קורבן לאלימות
אלימות מהסוג החדש 'אלימות מודרנית'

ואמא אחת שכל רצונה היה לעזוב קשר מסוכן ולשקם את חייה יחד עם ילדיה האהובים

מכאן התיק תפס תפנית מטורפת
התביעה נמחקה ואנו הגשנו תביעה נזיקית נגדו

בשמה ובשם הילדים על כל הנזק הנפשי שגרם להם כל השנים
צירפנו חוות דעת מקצועיות והפכנו את התבנית

התבנית הקבועה שהוא הכיר עד כה השתנתה

עכשיו היא לקחה שליטה היא זו התובעת היא זו שדורשת לא רק תשובות אלא גם כסף

כסף לשיקום שלה ושל יקיריה

הכותרות בעיתון על נתוני האלימות נגד נשים הם רק מספר

אנשים מצקצקים ומדפדפים לסיפור הבא

לאייטם הצבעוני הרכילותי שיותר קל לעכל מאשר עוד נתון מדכא

אבל מאחורי כל מספר כזה קיים עולם שלם

דמיינו לרגע את הסיפורים על תקופת העבדות בארה"ב אין אדם כמעט שלא צפה בסרט או קרא ספר בנושא

על האדון הלבן המתנשא השליט החזק

חזק כלכלית וחזק בגיבוי החברתי -חוקי שנזקף לטובתו באותה תקופה
ואת העבד

זה שחייו תלויים בו

שבריאותו תפקודו וכל איכות חייו ומשפחתו תלויה באדון

העבד שאם יחשוב חלילה באופן יותר מדי עצמאי- יחטוף

שאם חלילה יעז להתנגד לאדוניו להתחצף להמרות את פיו או להראות לא מרוצה – יחטוף

הוא יחטוף עונשים, הרעבה, מכות, השפלות, לגלוג, יחטוף כי הוא תת אדם

יחטוף כי אלמלא השליטה של האדון בו, האדון לא יוכל להמשיך ולהתנהל בנהנתנות ובעוצמה ולספק לעצמו את אורח החיים ש'מגיע' לו ושהוא מורגל בו

עכשיו דורות קדימה דמיינו מערכת נישואים שכזו

לא מאוזנת, כוחנית ואלימה

רק שבניגוד לאז, היום יודע כל אדון שאת מעלליו יש להצניע, כי היום בניגוד לאז, החברה לא מעודדת התנהגות כזו – להיפך

אז מה עושים?

את אותו הדבר בדיוק, רק בדרכים יותר מתוחכמות, יותר 'אלגנטיות' וקצת יותר מוצנעות

לכן המסר הוא ברור:

אל תתבלבלו! שליטה, כוחניות, אובססיה מכל סוג שהיא, היא אלימות לכל דבר! עצם העובדה שהיא פחות מוחצנת מאלימות פיזית, שמגיעה עם סימנים ו'הוכחות', לא הופכת אותה למסוכנת פחות

לרוב היא פוגעת בעיקר בנשים

כן, יש גם גברים הסובלים מכך, אך עדיין הנתונים מעידים על כך ש'המין החלש' חשוף ונפגע מכך יותר

אולי בגלל החולשה שלנו, הנשים, לרצות 'שיהיה טוב'

הרצון לרצות, לספק, לתת אהבה, לא ליצור בלאגן בבית, לא לעשות יותר מדי בעיות, לתת לגבר שלנו להרגיש 'גבר' ולספק לילדים שלנו משפחה חמה ולא מפורקת ואולי מהפחד של 'מה יגידו'… אולי…

אבל תמיד תשאלו- באיזה מחיר ועד כמה ומתי???

דילוג לתוכן