10.10.2000
אני לא אשכח את אותו הבוקר:
קמתי והרגשתי פרפרים בבטן
רק שלא הייתי בטוחה אם אלו פרפרים של התרגשות בריאה, כזו שבטח לכל כלה יש בבוקר חופתה, או שזו תחושת בטן מעיקה
שלוש שנים קודם הכרתי את רועי -היא מספרת לי
בהתחלה הוא היה מושלם, גבר חלומות!
כל מה שאשה יכולה לייחל לו!
אני כבר נשקתי לסוף העשור השני של חיי ומאוד מאוד מאוד רציתי קשר רציני
רציתי חתונה ומשפחה – את כל החבילה
רועי היה כובש, מקסים, מצחיק, חכם וחתיך
הוא גרם לי להרגיש מחוזרת, אהובה ושווה
בעת הביקור הראשון שלנו יחד במושב, בבית הוריו, זו היתה הפעם הראשונה שמשהו לא הרגיש לי 'מושלם'
מאבא של רועי כולם החזיקו. 'גבר לענין' שכזה שמשדר הצלחה, עוצמה, אב שמאגד ותומך בכל המשפחה, ככה לפחות היו הסיפורים סביבו
הוא גם שידר את זה : תמיד מחייך, דואג לכולם, לבית, לילדים, איש עסקים מוצלח .
באותו ביקור קלטתי בזווית העין איך הוא תופס את אמו של רועי במסדרון ומסנן לעברה משפט, שאת תוכנו לא הצלחתי לשמוע, אבל כל שפת גופו העידה על כוחניות, רע וארסיות ואת אמו מתכווצת, משפילה מבטה, חושקת שפתיים והולכת משם כאילו מנסה להיעלם.
זה חזר שוב, בכל מיני סיטואציות
שאלתי בעדינות את רועי אם ההורים שלו בטוב
והוא תמיד היה מחייך חיוך גדול ועונה – 'הלוואי עלי כזו זוגיות ועוד אחרי כל כך הרבה שנים'!
בינתיים המשכנו את הקשר ביננו שהלך והתחזק, אבל גם פה לא ידעתי לפענח עד הסוף מה לא מסתדר לי
כמו שרועי ידע להיות מקסים הוא פתאום יכול היה להפוך לאדם אחר לגמרי
כאילו שנכנס בו שד
משהו זר שלא דומה בכלל לרועי שלי
הוא היה הופך לקר מנוכר ורע
היה מתנתק ממני ונעלם לשעות
פעם אפילו יצא מהבית ולא חזר במשך שלושה ימים כשהטלפון שלו מנותק ואף אחד לא ידע להגיד איפה הוא
תמיד הייתי אומרת שיש 'שני רועי': רועי שלי ורועי הרע
רועי הרע יכול היה פתאום להתעצבן על משהו, ולו על הדבר הכי פחות צפוי, הכי קטן, הכי משני
ולזרוק את הצלחת על ריצפה או לתקוע אגרוף לקיר או להסיט את הרכב באמצע נהיגה לשוליים
היו גם פעמים שהוא לחץ בטירוף על הגז והיה מסנן לעברי בקור רוח – מה את אומרת? שנינו נמות?
התחתנו
לא יודעת למה אבל התחתנתי איתו
מכרתי לעצמי סיפור כנראה שזה יעבור ו'רועי שלי' הוא מה שחשוב ואהוב
העדפתי לטמון את הראש בחול מלהבין שיש פה כנראה בעיה קשה
עד שיום אחד הטלפון של הבית צלצל
זו כבר היתה תקופה שלכולם היה טלפון נייד ונדיר שקיבלנו בכלל שיחות למכשיר הנייח בבית
על קו היתה אמו של רועי מתייפחת בבכי היסטרי
לא הצלחתי להבין כלום
עד ששמעתי את המילים
'הוא איננו'
אבא של רועי קיבל התקף לב ומת
ההלם היה גדול
אדם בריא, חזק כמו שור
פתאום בשניה נפרד מהעולם
את השבעה עשינו כמובן בביתם שבמושב -היא מספרת
ואז באחד הערבים, בשעה מאוחרת, אחרי שאחרון המבקרים עזב והמשפחה פרשה לישון
נותרנו רק אני והיא מכורבלות עם כוס תה על הספה
הרגשתי שהיא רוצה לספר לי משהו, אבל היא רק המשיכה לשבת בשקט לידי, מחזיקה את ספל התה המהביל ומתבוננת בנקודה רחוקה
התקרבתי אליה, חפנתי את כף ידה הקטנה והשברירית בכף ידי, ופתאום, כמו סכר שנפרץ אחרי שהשתדל בכל הכח לאחוז את שטף המים -היא שיחררה
שיחררה הכלללללל
היא סיפרה לי איך לא יכלה לעמוד בהספדים ששמעה וכמה קשה לה להעמיד פני אבלה, כעת בשבעה, שכולם מגיעים ורק מספרים איזה אדם נדיר ומדהים היה המנוח
הוא היה מפלצת !
מפלצת!!!!
את יודעת איך מתנהגת מפלצת? היא תפסה את ידי חזק ומיררה בבכי שקרע את כל גופה
לרגע הייתי בטוחה שאני לא שומעת טוב
מה? איך? הוא? איש המשפחה הדגול? האדם המוצלח שכולם במשפחה מעריצים?
היא סיפרה איך שנים התעלל בה כלכלית
לא אפשר לה לצאת לעבודה
בכל פעם שהצליחה או קיבלה הערכה דאג לבטל ולהנמיך אותה
איך נהג להסביר לה שתעזוב את כל השטויות של כרטיסי אשראי יש ים מזומנים בבית
קחי- היה זורק לעברה מדי פעם כמה שטרות
ובעיקר מחכה שתבקש
היא תיארה איך היה אונס אותה
בברוטליות, ברוע, באכזריות שאין לתאר
כך במשך שנים
והיא נשארה ושתקה
ספגה ושתקה
את הנפש הוא מחק לי, אין לי כלום בפנים, לא יודעת להרגיש, לא יודעת איך חיים נורמלי בלי פחד תמידי בתוך הבית שלך
לא יודעת איך להיות רגועה
איך להפסיק את הדריכות
את ניסיונות ההתחמקות
איך להאמין בעצמי
באדם שאני
הוא לקח ממני הכל
ברגע שראיתי אותו מתמוטט באותו בוקר במטבח
זו היתה הפעם היחידה שבחיים שלי שתוך 10 שניות הייתי צריכה לקבל החלטה
וזו ההחלטה הכי טובה וחכמה שעשיתי עבורי אי פעם
החלטתי לא להתקשר לאמבולנס
לא מיד…
להמתין
ספרתי בלב
כמה זמן הוא כבר לא נושם
1…
2….
3…..
10….
ואז לאט לאט חייגתי למד"א
היה לי את כל הזמן שבעולם
לאט לאט הרגשתי איך הפחד יוצא לי מהגוף
לאט לאט הצלחתי לנשום
כשקברנו אותו והעפר כיסה את גופתו עטויית התכריכים, כשכולם אמרו קדיש, אני אמרתי תודה
תודה ליקום שלקח אותו כבר
תודה על החופש שזכיתי לו סוף כל סוף!
היא סיימה את סיפורה וקמה מהספה ונעלמה לחדר השינה
אני מודה שנשארתי פעורת פה
לא ישנתי בכלל באותו לילה
הסיפור הזה גמר אותי
ההתלבטות אם לשתף את רועי או לכבד את אמו, שאם דבריה הם אמת, אזי מדובר באישה שסבלה סבל לא יתואר, במשך שנים כה רבות, שאין ספק שמגיע לה שקט וסוף לסיפור הזה
ואם לא? ומה אם היא משקרת? אם בעלה לא היה כזה מפלצת? אם יכלה להציל אותו ובמקום זה נתנה לו למות ?
ואז נזכרתי בכל ההתנהגויות שראיתי ביניהם ומשהו גרם לי להאמין, או לרצון להאמין לה, להיות לטובתה…
הסתיימה השבעה ואני המשכתי להתהלך עם הסוד הנורא הזה בתוכי
לא מספרת לרועי
מתלבטת
נקרעת
עד ההתפרצות הבאה של רועי, שלא אחרה להגיע, זמן סמוך לאחר מכן:
הוא ראה הודעה על צג הנייד שלי מקולגה שלי מהעבודה
אני אפילו לא יודעת מה הוא כתב, כי באותו הרגע הוא לקח את המכשיר שלי וזרק אותו מהחלון
שניה אחרי זה
הוא העיף אותי למיטה, שכב עלי, תפס בחוזקה בפני ואמר בקול קר ומעורר אימה
'זונה, את המחיר תשלמי לאט וכואב
והכי חשוב, את לא תדעי מתי-
תתחילי לפחד'
מההלם, ברגע שהוא התנתק ממני, תפסתי את עצמי וברחתי מהבית
מאז לא חזרתי
היא סיימה את סיפורה והישירה מבט לעברי- לשתינו היה ברור מה אנחנו עומדות לעשות
מיד בתם הפגישה, הכנו צו הרחקה דחוף ובמקביל ליווינו אותה לתחנת המשטרה להגשת תלונה
בדיון בבית המשפט, רועי כמובן הכחיש הכל וטען שאין לו מושג על מה מדובר
ביהמ"ש טען שזו גירסה כנגד גירסה והוא יתקשה מאוד להרחיק אדם מביתו ומאשתו לתקופה של יותר ממספר ימים ללא הוכחה
ואז עלה לי רעיון!
בקשתי לקבוע דיון נוסף תוך 48 שעות
בטענה שיש בידינו ראייה
השופטת לא אהבה את הדחייה אך אפשרה אותה
יצאנו מהדיון
היא הסתכלה עלי במבט שואל ומבולבל
מה עכשיו? מה יש לנו? אין לנו הרי שום הוכחה – מה עושים?
תוציאי את המכשיר החדש שלך, בקשתי ממנה
תחייגי לאמא של רועי
תספרי לה איפה את ומה רועי עשה לך
תשאלי אותה אם זה מוכר לה
ועוד דבר, תשאלי אותה אם היא רוצה שהתיק יהפוך למכוער וכל הגועל נפש יצטרך להיחשף, כי אין ספק שאורי סובל מאותה בעיה כמו אביו,
אם היא רוצה שתעברי גיהנום כמוה ואף אחד לא ירוויח מזה כלום
לא את
לא רועי שזקוק לטיפול
ולא המשפחה המורחבת
או ש….
היא תדבר עם רועי
שתגיד לו מה שתבחר לשתף ולהגיד
העיקר שתגיד את מה שיגרום לו להתיישב ולהגיע להבנות ולהסכם כולל ומיידי בלי בימ"ש
כאן ועכשיו
לפי הזיק בעיניה הבנתי שאנחנו משדרות בדיוק על אותו התדר
פסח בפתח
ההסכם אושר היום בבימ"ש
כולל הרחקה שלו ממנה
זו החירות שלה
חירות שהיא זכתה לה, לא אחרי עשרות שנות נשואים קשות,
וגם לא אחרי 10 שניות גורליות…
חרות שהיא זכתה לה בזכות החוכמה, האומץ והנחישות שלה
חג שמח
