הם זוג צעיר ויפה.
כשהוא נכנס אלי לראשונה, כל דמותו שידרה ביטחון, סטייל וחן.
קעקועים רבים איתרו את זרועות ידיו שבצבצו מבעד לחולצת טי שירט אופנתית.
אבל הקול שלו היה שבור. בכאב סיפר לי שהם ביחד כבר שמונה שנים, הורים לשני ילדים קטנים וחמודים ,שגדל ללא הורים וללא משפחה, עבר בילדותו ממשפחת אומנה אחת לשניה וכל חלומו היה להקים בית יציב וחם.
הוא עשה הכל לשם הגשמת חלומו: עבד במספר עבודות במקביל, אבל תמיד הקפיד להגיע בזמן להספיק לבלות גם עם הקטנטנים.
הוא סיפק לה כל גחמה ורצון ותאכלס, כמו שהוא אומר, לא ברור מה לא היה טוב, מה לא הספיק לה, שהיתה צריכה לקום ולפרק הכל.
הוא תיאר איך בחודשים האחרונים הוא גילה אישה אחרת, שונה לגמרי מזו שחי איתה ואהב. אישה שכל רצונה הוא להתרחק מהבית, ממנו, מהילדים, מעבודה, מאחריות. אישה שהפכה לחיית בילויים, מועדונים, חיי לילה סוערים מתובלים בהרבה אלכוהול והנגאובר למחרת.
הוא הבליג , חשב שזו תקופה, קורה לכל בן אדם, יש לפעמים תקופות כאלו בחיים, שאתה צריך קצת להשתחרר, לפרוק עול ולהתיישר שוב.
אבל היא לא חזרה.
כשהתעמת איתה, אמרה לו שהיא עוזבת והלכה.
גבר צעיר, שמוצא עצמו עם שני ילדים קטנים, מנסה לעבוד, לטפל בבית, לגדל ילדים קטנים והכל לבד. במקביל עוד ניסה לשלוח לה הודעות, התחנן שתחזור. שלח תמונות וסירטונים של הילדים, אולי תתגעגע, אולי משהו יחלחל לה ללב, אבל כלום לא עזר, להיפך.
היא לא הסתפקה רק בלעזוב, היא הגישה נגדו תלונת סרק במשטרה על אלימות נגדה ודרשה גם צו הרחקה.
היא קיבלה צו, הרי זה כמעט על אוטומט במשטרה. באמת שלא צריך להגיד הרבה ומי שאומר את המילים הנכונות "זוכה" בצו הרחקה די בקלות. משם היא המשיכה עם בקשה לצו הרחקה והטרדה גם בביהמ"ש והגישה צו דחוף לפגוש את ילדיה, בטענות שהם הורחקו ממנה בכח. הכל כמובן בניגוד להודעות ששלחה אליו, שכרגע היא עסוקה מדי להיות אמא.
זה השלב שהוא ביקש לשכור את שירותי.
הגענו לדיון מאוד מוכנים כשסמנו לפנינו מטרה ברורה- לצו הרחקה אין לנו כל ענין להתנגד, להיפך, הרחקה הדדית של כל אחד מהשני אפילו תתקבל בברכה, לאור הנסיבות. עדיף כמה שפחות קשר ומגע כשזו דרך הפעולה שלה. אבל החלטתנו שלא מוותרים על דרישה ברורה שהילדים יישארו אצלו! עד שתתאפס על עצמה כאמא!
בביהמ"ש התנהל דיון סוער, אמציונלי, שגלש כמעט לכל תחום, אבל בידינו היו הוכחות, הוא היה מסודר, הכל תועד, והפרכנו טענה אחר טענה שלה.
היא התגלתה כלא אמינה, כמניפולטיבית ובעיקר לא סיפקה תשובות לשאלות השופטת בכל נושא הילדים. קיבלנו צו והחלטה שהילדים ישארו אצל האב, האם תוכל לבקרם, ומצב זה יבחן מחדש כשהאם תוכל לספק להם תנאי מגורים וחיים הולמים. במקביל כמובן, הוכנסה עו"סית לתמונה, לפקח ולדווח לביהמ"ש.
מחוץ לאולם ביהמ"ש הסצנה שעשתה לא היתה מביישת שום סדרת דרמה טורקית, עד שמשמר ביהמ"ש נאלץ להגיע ולהתערב.
לא חלפו ימים בודדים ואני מתעוררת בבוקר לטלפון עמוס הודעות מהלילה- הוא במעצר, היה אירוע והוא עצור!
הסתבר שהיא לא הסתפקה במה שעוללה עד כה ובמקום להשקיע מאמץ, למצוא מקום מגורים ראוי ולהתנהל כאמא מתפקדת, המשיכה לעשות הכל על מנת לנקום בו:
בשעה שירד לאסוף הילדים מרכבה, עת השיבה הילדים מטיול קצר שלקחה אותם, נחרד לגלות שילדיו יושבים בכיסא האחורי של הרכב ומסבבם זרוקים אמצעי מניעה משומשים!
הוא הרגיש שהדם עולה לו לראש, והחל לצעוק עליה ולאיים. היא בתגובה מתוכננת מראש ובמהלך מתוחכם, הדפה אותו בכח לעבר המדרכה, בניסיון נואש לאחוז במשהו לפני שנפל, הוא תפס את ידה.
במקום למהר ולהגיש לו עזרה, היא שרטה עצמה באזור שאחז בה ומיהרה להיפרד ממנו. כשהוא חבול והילדים עומדים המומים ובוכים לצידו, היא הסתלקה מהמקום.
מושפל ומתוסכל הוא שלח לה הודעה, לה ולחבר שבילה עימה באותה תקופה. הודעה קשה שמבטאת בדיוק מה הוא חושב עליהם. מה שסיפק לה כעת עוד שמן לשפוך על המדורה- שניהם הגישו נגדו תלונה במשטרה: היא על תקיפה (הראתה את הסימנים הקשים שנותרו לכאורה על ידה) והחבר על איומים והטרדה וכך מצא עצמו האב מבלה לילה במעצר.
כששמעתי את זה בבוקר כעסתי עליו, איך לא שלט בעצמו עוד קצת?! כעת בקלות אפשר לאבד את ההישג שלנו לעניין הילדים!
ואכן כמו שצפיתי, מיד הוגשה מטעמה בקשה לבטל ההחלטה הקודמת של ביהמ"ש לאור מצבו, התנהגותו ומסוכנותו, והיא דרשה מבימ"ש לקחת ממנו הילדים ולהעבירם לאלתר לרשותה.
ישבתי והכנסתי תגובה ארוכה לביהמ"ש, כזו המתארת בדיוק את האירועים ובעיקר מצביעה על התנהלות והתנהגות מגמתית של אישה, שכל מה שמעניין אותה הוא להפיל את הצד השני, הילדים הם רק כלי משחק בידיה. ושוב ושוב הדגשתי שלאב, בניגוד לאם, אין כל רצון להפריד בין הילדים לאמם, כל שמבקש הוא שכשהם אצלה, יזכו ליחס ולתנאים שמתאימים לילדים ומגיעים להם.
שיגרתי התגובה והתפללתי לכך שביהמ"ש יתרשם יאמין ויבין. הפעם, היתה לרשותי רק המילה הכתובה ולא ראיות. להיפך, הראיות החזקות היו אצלה, הסימנים לכאורה שהותיר על ידה, המעצר, ההודעות ששלח לה ולחבר, הכל היה נגדנו.
אבל הקארמה חזקה כנראה מהכל, ביהמ"ש הבין בדיוק באיזה טיפוס מדובר, ההחלטה על גבי התגובה היתה קצרה וברורה :" אין שינוי בהחלטת ביהמ"ש, האם לא הוכיחה שום שינוי בהתנהלות ולכן הילדים בשלב זה ישארו אצל האב" – בום!
קארמה! אל תתעסקו איתה!
