אמרתי לך

לא זוכרת מתי ראיתי אותו יושב מולי במשרד כל כך נינוח ומחייך.

שנה וחצי אחורה המפגשים שלנו היו תמיד מתוחים.

ליתר דיוק הוא היה מתוח, טרוד, שואל, בודק, חושד, אין פלא לאור העובדה שהיה באמצע הליך גירושין לא קל: עם ילד קטן באמצע כל השבר הזה וזוגיות מפורקת, עטופה באנרגיות רעות והליך ארוך.

ליוויתי אותו מהרגע הראשון, מהיום שקיבל את כתבי התביעה נגדו, את האיומים שהיא תיקח ממנו את הילד כי הוא לא אב ראוי, מתלונת השווא במשטרה והחקירות המשפילות.

ליוויתי אותו בביה"ש בדיונים, בהכנות לדיונים ובפס"ד שחתם את עשר שנות נישואיו ואת הפרק הזה של חייו.

פס"ד היה הוגן, ראוי, טוב ונכון ועדיין, באותם ימים, היה לו קשה לראות את האור.

"יקח לי שנים להתאושש ממה שהיא עשתה לי, מההתנהלות שלה מכל הגועל והטעם הרע שהשאירה לי מזוגיות נשואים משפחה" הטיח בכאב

לא פיקפקתי לרגע במה שאמר ואיך שהרגיש, זה מוכר לגיטימי וידוע. כמו שלא פיקפקתי לרגע במשפט הבא שיצא מפי: " הרבה יותר מהר ממה שאתה חושב זה יבוא, יהיו לך עוד אהבות, קשרים וכנראה גם פרק ב' משמעותי. הפעם רק בבקשה תשמור על עצמך, הסכם… לא לשכוח" כבר אז נאמתי לו ממה להיזהר ועל מה להקפיד והוא בחצי אוזן הנהן, מאוד סקפטי לגבי עתידו הרומנטי ואושרו, הודה לי על הטיפול והייצוג והלך לדרכו.

מסתבר שהנאום שלי לא נפל על אוזניים ערלות ושנה וחצי אחרי קיבלתי ממנו הודעה.

לא היתה מאושרת ממני לשמוע שהוא בזוגיות כבר תקופה. זוגיות טובה, מעצימה ורצינית.

השבוע הם נכנסו אלי יד ביד למשרד, ובקשו לערוך ביניהם הסכם. הסכם ידועים בציבור. הוא את הלקח למד ולא מעוניין יותר להתחתן, אך לטענתו כבר חצי שנה הוא חי עם אהבת חייו והם רוצים לשמור אחד על השני וגם על עצמם.

במשך כשעה שניהם ישבו מולי יחדיו, התייעצו, העלו שאלות לא קלות להתמודדות והקשיבו והכל יד ביד.

הסתכלתי עליהם, חשתי גאווה  עצומה, כמו אמא שמלווה את ילדיה ברגעי המשבר וגם ברגעי השמחה, כמו אמא שמייעצת, נוזפת, מסבירה וכל כך גאה שמשהו בסוף נקלט.

וכל מה שהתחשק לי להגיד לו – אמרתי לך…..

אני לא טועה אף פעם לגבי אנשים

לא שיש לי כוחות מיוחדים אני לא יודעת לחזות את העתיד. השנים הרבות בתחום, גרמו לחושים שלי  להתחדד.

מספיק לי לשבת שעה עם לקוח, כדי לראות בדיוק איך יתנהל התהליך שלו ובעיקר איך יראה עתידו בהמשך.

קל לזהות את האנשים שיש להם סנטר, דרך, חוזק פנימי, גם כשהם מגיעים אלי מפורקים, עצובים, שבורים, פחדים ונטולי אמונה ותקווה

ב  NLPזה נקרא "הובלה עתידית" אני משתדלת לעשות את זה בפגישה איתם

מן משחק קטן שמראה להם איך יראו חייהם בעוד שנה שנתיים

"נכון, בסוף התהליך, בעיקר בגירושין שבהם קיימים פערים, חילוקי דעות, קונפליקטים וסכסוך בעצימות גבוהה – חשוב לי מאוד להוביל את הלקוח לניצחון משפטי. אבל חשוב לי יותר להוביל אותו לחיזוק הביטחון העצמי, לשינוי, לצמיחה. לראות את האור ממתין בהמשך הדרך ולצאת מהקשר ומהתהליך חזק יותר, גדול יותר בכל הרבדים: אדם טוב יותר, הורה טוב יותר, מצליח יותר, מגשים יותר, בטוח יותר, אדם ששולט בחייו, שמנווט אותם לעתיד שתמיד רצה עבורו ועבור ילדיו" (הציטוט לקוח מתוך הספר 'חוקי האהבה')

אז על מה חשוב להקפיד בפרק ב'?

ללמוד מהשגיאות ולחזק את הטוב – אם התנהלת לפי דפוס מסויים שלא אהבת, טפל בעצמך ואל תחזור על אותה טעות גם בזוגיות הבאה, זה לא יברח ממך זה רק ירדוף אותך תמיד, גם לקשר הבא.

אם לא נעשה על עצמנו עבודה אמיתית נגיע למערכת היחסים הבאה שלנו בדיוק עם אותם דפוסי התנהגות שהכשילו אותנו במערכת היחסים הקודמת.

כשאנו יותר ברורים עם עצמנו, נדע בצורה בהירה יותר במי לבחור, ממי להתרחק, איך להתמודד עם מריבות, חוסר הסכמות ושלל מכשולים שקיימים במערכת יחסים.

השוואות – הימנעו מהשוואות בין הזוגיות הנוכחית לקודמת. להיפך, זכרו כי זו הזדמנות חדשה ומרגשת. התנהגו בה בהתאם. זכרו מה לא אהבתם בעבר, מה לא רציתם, ממה ברחתם בזוגיות הקודמת וחתרו לעבר משהו שונה. אל תפלו במלכודת אזור הנוחות המוכר והבטוח.

שמרו על מה עצמכם ועל בן הזוג שלכם-

שמרו על מה שצברתם עד כה, בכל אופן הגעתם לזוגיות הזו עם משהו- רכוש, כספים, צבירות סוציאליות, לעיתים גם חובות. ערכו הסכם מסודר, דאגו לצוואה, קבלו ייעוץ מתאים- כזה שיגן עליכם.

קיימים שלל פתרונות משפטיים על מנת להגן עליכם ועל בן הזוג שלכם: ניתן לערוך הסכם ממון (הסכם שנערך לפני הנישואין או במהלכם ובתוכו כוללים בני הזוג את ההסדרים הרכושיים שהם מבקשים להכיל על עצמם). הסכם נוסף שניתן להכין הוא הסכם ידועים בציבור, והוא רלבנטי בדיוק לכל אותם זוגות שלא רוצים להתחתן. הסכם לחיים משותפים הוא עוד הסכם "זוגי" שנערך לזוגות שלא יכולים להתחתן כמו זוגות להט"בים וכו'.

אין חכם כבעל ניסיון, אז אם כבר "צברתם" כזה, מרצונכם או בעל כורחכם, זכרו שמטעויות לומדים צומחים מתפתחים

"אדם שמעולם לא עשה טעות הוא אדם שמעולם לא ניסה משהו חדש" (אלברט אינשטיין)

החוכמה היא רק לא לחזור על אותה טעות פעמיים