זמני שהות (בעבר: הסדרי ראיה) הוא מונח המתייחס לחלוקת הזמן שבו מבלים הילדים עם כל אחד מהוריהם לאחר הגירושין. זמני השהות מוסדרים בהסכם הגירושין, ומטרתם להבטיח שגם להורה שאינו משמורן תהיה הזדמנות לבנות מערכת יחסים יציבה ורציפה עם ילדיו, ושלילדים יהיו שתי דמויות הוריות משמעותיות בחייהם.
תוכן עניינים
מהם השיקולים שכדאי לקחת בחשבון בעת קביעת זמני השהות?
העיקרון המנחה כל החלטה הנוגעת לילדים בעת גירושין הוא עקרון טובת הילד, השם את הילדים ואת רווחתם לפני כל שיקול אחר. כך נוהג בית המשפט ובאותה מידה, כך צריכים ההורים להתייחס לנושא.
עקרון טובת הילד מסייע להכריע בשאלות כמו:
- מי היה המטפל העיקרי של הילדים לפני הפרידה וחשוב לוודא שהקשר עמו אינו נפגע?
- מהי הדרך הטובה ביותר להעניק לילדים תחושת יציבות גם לאחר טלטלת הגירושין?
- איך הם ימשיכו ליהנות מהתמיכה והאהבה של שני ההורים למרות המגורים הנפרדים?
- כיצד להמשיך לשמור על המסגרות החברתיות והחינוכית שלהם?
כיצד עקרון טובת הילד משפיע על קביעת הסדרי השהות?
עקרון טובת הילד מסייע בתכנון זמני השהות בהתאם לשגרת היום-יום של הילדים. אם, למשל, לילד יש חוג טניס פעם בשבוע בסמוך לדירתו של אחד ההורים, כדאי לקבוע את אחד מזמני השהות של הילד עם אותו הורה לאותו יום, ולחסוך לשניהם – הן להורה והן לקטין – נסיעה נוספת לצד השני של העיר.
האם זמני השהות הקבועים בהסכם הגירושין מתייחסים גם לחגים וחופשות?
בוודאי, ולכן, כדאי לתכנן מראש את חלוקת הזמנים של חופשות בית הספר והחגים, כולל הקצאת זמני חופשה עם כל אחד מההורים. בנוסף, חשוב מאוד לקבוע מראש את הדרכים שבהן ההורים יתאמו ביניהם שינויים לא צפויים בזמני השהות בחגים, לנוכח אירועים לא מתוכננים שיכולים לשנות מדי פעם את חלוקת הזמנים הרגילה. למשל, היעדרויות של אחד ההורים מטעמי עבודה, ימי שביתה, מחלה של אחד הילדים, ועוד.
מהן הדרכים להסדרת זמני שהות?
ישנן מספר דרכים לקבוע את זמני השהות:
- הסכמה עצמאית בין ההורים.
- הסכמה באמצעות גישור.
- הכרעה על ידי פסיקת בית משפט.
ראשית, ההורים רשאים לשאת ולתת ביניהם באופן עצמאי, ללא מעורבות ערכאות משפטיות, ולהגיע להסכמה על אופן חלוקת זמני השהות.
ניתן לעשות זאת בעת הפרידה, אך מומלץ ונכון יותר לקבל החלטות כבדות משקל כאלו כבר בשלב מקדמי יותר, בעת שמערכת היחסים עדיין טובה ויציבה. למשל, באמצעות הסכם טרום נישואין או הסכם שנחתם במהלך הנישואין ועוסק בסוגיות הילדים.
מה ניתן לעשות כאשר ההורים אינם מצליחים להגיע להסכמה על חלוקת זמני השהות בעצמם?
כאשר הורים מתקשים להגיע להסכמה באופן עצמאי ניתן לפנות להליך גישור. מגשר מקצועי יוכל במקרים רבים לסייע להורים לערוך הסכם גירושין שיהווה פשרה טובה דיה עבור שניהם, בהליך מכבד בעל טונים מתונים.
אם הגישור אינו מצליח ובהיעדר אפשרות אחרת, ניתן להגיש תביעה לקביעת הסדרי שהות ובית המשפט ידון בבקשה ויפסוק כיצד יתחלקו זמני השהות בין ההורים.
כיצד בית המשפט מכריע בנושא זמני שהות?
ברוב רובם של המקרים, בית המשפט ממנה עובדת סוציאלית לסדרי דין. העובדת הסוציאלית מבצעת בדיקה מול ההורים ועיקר תפקידה הוא לבחון את תפקודם ומסוגלותם ההורית, את הקשר שלהם עם הילדים, וכמובן, גם את צרכי הילדים, מצב הבתים ועוד.
בסוף הבדיקה, העובדת הסוציאלית מגישה תסקיר עם המלצותיה לבית המשפט. התסקיר משמש את בית המשפט ככלי מכוון בדיון ובהכרעה לגבי זמני השהות.
מהם החסרונות של מסירת ההחלטה על זמני השהות להכרעת בית המשפט?
הדבר הנכון והטבעי ביותר הוא שההורים יקבלו בעצמם את ההחלטות לגבי ילדיהם, רווחתם וטובתם. זה תמיד עדיף על פני צד שלישי, זר, שיקבע מה נכון עבור המשפחה שלכם. לכן, מוטב שההורים, המכירים באופן הכי קרוב את ילדיהם ואת צרכיהם, יעשו מאמץ כן ורציני להגיע להסכמות בעצמם או בעזרת הליך גישור, ישאירו את השליטה על חייהם וחיי ילדיהם בידיים שלהם, ויגיעו יחד להחלטות הטובות ביותר בנושא.
מהו הקשר בין זמני השהות לגובה דמי המזונות?
סכום דמי המזונות לילדים מעל גיל שש נקבע בדרך כלל על פי פערי השכר בין ההורים וחלוקת הסדרי שהות. על פי פסיקת בית המשפט העליון (בע"מ 919/15), חיוב במזונות קטינים בגילאי 6-15 מהווה חיוב מדין צדקה שחל על שני ההורים, על סמך יכולתם הכלכלית היחסית מכל המקורות, לרבות משכר עבודה, ותוך התחשבות בחלוקת זמני השהות ביניהם.
מכאן, שככל שזמני השהות שווים יותר, והפערים בהכנסות ההורים מינוריים, כך סביר שסכום המזונות שייקבע יהיה נמוך יותר ואולי אף יבוטל במקרים מסוימים. עם זאת, חשוב להדגיש שהוצאות משתנות (מחציות) תמיד יישארו, ללא קשר לזמני שהות מקובלים, וכשמן כן הן-הן בדרך כלל יחולקו שווה בשווה בין ההורים.
האם יש הבדל בזמני השהות של ילדים שהוריהם היו נשואים לעומת ילדים של ידועים בציבור?
החוק בישראל אינו מבחין בין הורים נשואים להורים שאינם נשואים. ההורים, הן נשואים והן ידועים בציבור, רשאים להגיע בעצמם להסכמה על אופן חלוקת זמני השהות. אם בית המשפט יפסוק בעניין זה, הוא יקבל החלטות על פי עקרון טובת הילד וחזקת הגיל הרך, אצל נשואים וידועים בציבור כאחת.
