כשהזיכרון משקר: איך שתילת זיכרונות מפרידה בין הורים לילדיהם

היה או לא היה?

בוקר אחד היא קמה, ילדה בת 9 , פונה למורה שלה ומספרת בבכי ובגוף רועד שאמא מרביצה לה, אמא כבר תקופה פוגעת בה ממש פיסית: מרביצה, משפילה, לא מרשה לה להתקלח ומרעיבה אותה!

כל המערכת על הרגליים – יש פרוטוקול ברור של דיווח: ליועצת, לצוות, למשטרה שמפעילה חוקר נוער ולרווחה.

מיידית יוצא צו הרחקה של הילדה מהאם ו… שנה האם מורחקת מהילדה שלה. ילדתה היחידה שמאז גירושי ההורים חיה רוב הזמן איתה, כי האב כבר הקים לעצמו משפחה, גר רחוק והעדיף שככה יתקיימו הזמנים.

האם המסרבת להאמין

'הכל התנהל ממש מצוין! אין לי מושג מה קרה??? אני? אני אלימה כלפיה? כלפי מיה שלי היפה העדינה האהובה? היא הרי נסיכה! היא החיים שלי את הכל אני מקדישה עבורה איך יכול להיות זאת טעות!' והיא מאמינה שתיכף יסתדר תיכף יבדקו במשטרה וברווחה ובביה"ס ויראו שלא היו דברים מעולם… בינתיים, מיה אצל אבא ואמא לא רואה את מיה בכלל, אפילו לא שומעת את קולה- צו הרחקה מוחלט!

לקח לה זמן להגיע אלינו היא לא האמינה בכלל למה שקורה הראש עוד סרב להאמין שהיא צריכה לקחת גם ייצוג משפטי בתחום דיני המשפחה ולא רק עורך דין שיעזור לה בהיבט הפלילי.

הגשנו בקשות לביהמ"ש להבין בכלל מה קורה והבנו שהאב מושך בחוטים, הגשנו תביעות גם מטעמנו לניכור וניתוק קשר ובקשה בהולה למינוי מומחה כזה שיאתר מה קרה ואיך מחדשים את הקשר בין הילדה לאם במהרה כל זה, יחד עם אפוטרופא שמונתה בתיק, החלו לאט לאט להבהיר את התמונה- לילדה יש בעיה !

עטפו את זה בהמון משפטים עדינים ובזהירות המתבקשת אבל הזרקור עבר מהאם לילדה – משהו שם לא תקין. אנחנו קראנו את התמונה מהר יותר והבנו את זה קצת קודם אבל לא יכולנו לשלוח את הילדה לאבחון ללא אישור האב או ביהמ"ש וזה איחר להגיע. בדקנו לבד מול מומחים מטעמנו והבנו שככל הנראה מדובר במקרה של 'שתילת זיכרונות שליליים'.

השתלת זיכרונות: כאשר הדמיון הופך למציאות

האבא ככל הנראה – שעושה הכל גם בהליך לבודד הילדה מהאם ולא לתת פתח לשיקום הקשר שתל אצל הילדה זיכרונות על מקרים קשים שהאם ביצעה בה- כאלו שלא ממש היו.

זיכרונות אנושיים הם אחד הדברים המתעתעים והלא אמינים ביותר שקיימים. שמראים עד כמה הזיכרון האנושי מתעתע ולא אמין ומסתבר תאמינו או לא שקל להשתיל זיכרונות כאלו אצל אנשים.

חשבו אילו השלכות מרחיקות לכת ומפחידות יש לתופעה הזו במישור המשפטי: זיכרונות מודחקים שצצים אחרי שנים יכולים להביא להרשעת אנשים חפים מפשע – כבר היו דברים מעולם.

הרשעות בבית משפט שמתבססות על עדויות של אנשים שנשבעו שראו ולמעשה הם רק חשבו שראו, או הודאות שווא של אנשים בפשעים שלו עשו. נדמה כי לשם הוצאת הודאת שווא נדרש לחץ רציני מצד החוקרים אך מחקרים מעידים כי על אנשים מסויימים לא צריך להפעיל לחץ רב מספיקה פסיכולוגיה מניפולטיבית שתגרום להם להודות/להאמין להישבע שקרה מה שלא באמת קרה!

מחקר פורץ דרך: איך משנים מציאות בזיכרון?

מחקר שנערך לאחרונה עסק לראשונה בדיוק בתופעה הזו -השתלת זיכרונות של פשעים שברור שלא בוצעו על ידי אותו אדם.

(לפניו אף מחקר לא הראה שניתן להשתיל זיכרונות של פשעים שאדם לא ביצע- הדגש על פשעים).

כדי ליצור אמינות לסיפורים וכמו שקורה במקרים רבים במציאות, זיכרונות השווא הוצגו ביחד עם פרטים אמיתיים רבים מחיי המשתתפים.

במקרה של הזיכרון האמיתי כל הפרטים היו מדויקים בשלמותם אבל במקרה של הזיכרון המזויף הפרטים הללו שולבו בצורה אקראית בסיפור. לאחר מכן התבקשו הנבדקים להסביר מה התרחש באותו אירוע. כצפוי, הנבדקים ידעו לדווח על האירוע האמיתי אבל לא זכרו כלום מהאירוע שלא התרחש (מה שוידא שהוא אכן לא קרה להם). כעת ביקשה החוקרת מהנבדקים לחשוב על האירוע כל יום במשך שבוע ולנסות להיזכר בו. היא גם הציעה כמה טכניקות מקובלות על ידי מטפלים לשיחזור זיכרונות כמו דימיון מודרך.

שבוע לאחר הראיון הראשון הוזמנו הנבדקים לראיון נוסף. בראיון הזה ביקשה החוקרת שהנבדקים יתארו את שני האירועים בכמה שיותר פרטים. כל פעם שנבדק מסוים זכר משהו החוקרת מייד שאלה שאלות המשך בנוגע לחיות (vividness) של אותו אירוע, אלו חושים התעוררו בעקבות הזיכרון, ועד כמה בטוחים הם שהזיכרון אמיתי. כמו כן התבקשו הנבדקים לדווח את מידת החרדה שהאירוע מעלה אצלם. כל התהליך הזה חזר שוב בשבוע השלישי ובסופו תודרכו הנבדקים ונאמר להם שהזיכרון השני היה שקרי. הם נשאלו עד כמה הם מופתעים שהזיכרון השני היה כוזב, והאם האמינו שהוא באמת התרחש.

התוצאות מדהימות למדי: 50 מבין 60 המשתתפים האמינו בתום הניסוי שהזיכרון הכוזב היה אמיתי לגמרי. אפילו מתוך העשרה שלא חשבו שהוא אמיתי, שישה נבדקים סיפקו פרטים לגבי האירוע. כלומר, רק ארבעה נבדקים מתוך 60 (7%) לא חשבו שהאירוע התרחש ולא ידעו לספר עליו דבר. כמו כן הנבדקים היו מופתעים מאוד לשמוע שהסיפור השני הושתל בזיכרונם ( מתוך מאמר בבלוג 'הומו ספאיינס').

השלכות משפטיות מסוכנות

לתוצאות המחקר השלכות מרחיקות לכת  לחקירות במשטרה ,לטיפולים פסיכולוגיים ולתיקי משפחה. אמינות בדיקת פוליגרף ועוד. המחקר מצטרף לשורה ארוכה של מחקרים המעידים ומוכיחים  עד כמה הזיכרון האנושי מתעתע ועד כמה קל להשתיל בו זיכרונות…

העובדה שאנשים מאמינים באמת ובתמים לזיכרונות השווא הופכת את האיבחון שלהם למשימה כמעט בלתי אפשרית כי היא נחווית כמשהו אמיתי. לעיתים עד כדי כך שבבדיקת פוליגרף או בסריקות מח נחקק הזיכרון השתול ולא האמיתי.

מערכת המשפט מתחילה רק להקשיב לכך, לעומת הביטול המוחלט שייחסה לתופעה הזאת בעבר. הדרך עוד ארוכה, אבל ככל ותהיה יותר מודעות גם זה יתפוס. כמו תמורות רבות שחלו במשפט בעיקר בתחום המשפחה – ואנחנו? אנחנו נרפד אותה במומחים והיא תצטרך סבלנות, חוסן והמון אהבה לילדה שלה, כי בסוף, אף אחד לא יפריד ביניהן!!!