הבלוג של גלית צור

'אין באמת דרך להתמודד איתם' היא ישבה מולי ודמעות של תסכול זולגות על לחייה זה עונש לכל החיים גם הזוגיות איתם וגם הפרידה הם כמו

אבל נשבעת לך, שהוא הלא נורמלי, הוא זה שזקוק דחוף לטיפול. אני בטוחה שמשהו אצלו לא בסדר מהיסוד, כל זמן שחולף אני מגלה את זה

הוא נכנס ועל ראשו שטריימל מרשיםגופו עטוף ברעקל שחור ארוך ומהודר המדגיש את גובהומתחת לכל המעטה השחור הרציני והכבד מסתתרות פנים של גבר צעיר נאה

"אם זה לא בא לי טוב אני מוחקת … בא לי לקום בלילה בא לי לישון ביום ככה לפי הספר אני חיה את החלום …

בסך הכל שמונה שנים שהם היו נשואים. כשהם הכירו היא היתה בת 28 ומאוהבת בו עד מעל הראשהוא היה בן 46 גרוש עם שני ילדים

למה תהליך פרידה מאדם עם הפרעות אישיות כאלו או אחרות כגון נרקסיזם חייב להתנהל אחרת מכל הליך פרידה "סטנדרטי"? חייבים לעצור לרגע ולהבין מתי אדם

אחת מהאגדות היפניות מספרות על אדם שהגיע לצייר הכי מוכשר שהוא מכיר בעירו וביקש ממנו שיצייר לבנו ציור מיוחד לכבוד יום הולדתו – ציור של

ידעתי שמשפחה זה הדבר הכי חשוב לי בעולם התייתמתי בגיל צעיר משני הורי, אני בן יחיד וכעולה חדש בארץ, גם אחרי 15 שנים אתה מרגיש

כשהוא סיים את סיפורו ואת מה שעבר בשנה האחרונה, הוא היה בטוח שמתחילים טיפול משפטי, אחרי שהוא כבר בדק וחקר את כל העובדות שהיו לו

אצל אורי אלו נישואים שניים. הראשונים הסתיימו די מהר ללא ילדים וללא צבירת רכוש כי הוא פשוט התחרט. הבין שעשה טעות, שלא בחר את הבחירה

'הדלת לא נעולה ואיש לא כבל אותי בכח לבית או איים ממש על חיי ועדיין, שנים התנהלתי כשבויה שבויה של החיים של הזוגיות שבויה וכבויה

הוא התקשר אלי לברר על פגישת גישור. הספיק לי לשמוע את הסיפור בטלפון בשביל לסרב לו. לא בגלל שאני לא בעד גישורים- להיפך! אבל הניסיון